נכים זה לזה

מצוקת החניה הולידה תופעת טבע מופלאה, ייחודית בעולם כולו: בזה אחר זה, צצו ברחוב כפטריות אחר הגשם תמרורי חניה, המלמדים כי פיסת הרחוב הסמוכה מיועדת לחניית מכונית ספציפית שלבעליה יש "תו נכה". המתבונן ברחוב הסמוך לביתי, שזרוּע שלטים כחולים לכל אורכו, עלול לחשוב לרגע ש"כל ישראל נכים זה לזה".

היחס לאנשים עם מוגבלויותעבר בשנים האחרונות שינוי מבורך. לצד רגישות מוגברת של החברה לצורכיהם, נעשו מאמצים כנים להקל עליהם באמצעים שונים ולהנגיש בפניהם את המרחב הציבורי, כך שיוכלו לחיות את חייהם בעצמאות מרבית, בלא שייזקקו לסיוע.

תופעה ברוכה זו נוצלה לרעה, ובחינת היקפה מלמדת שאין לה אח ורע בעולם המערבי. נתונים שהוצגו בפני ועדת המשנה לנגישות עירונית בכנסת, מלמדים כי בשנים האחרונות חלה אינפלציה רבתי במספר תווי הנכה המונפקים בישראל. ב־2022 עלה מספר האזרחים בעלי תג נכה לכ־268 אלף איש, בשיעור שינוי של כ־262% ביחס ל־2006, ו־122% ביחס ל־2012.

הקלות שונות בתנאי הסף הפכו את תג הנכה למושא תאווה אצל הישראלי המצוי. כל מי שמצליח "לסדר" לעצמו תג כזה נהנה לא רק מהאפשרות לחנות ללא תשלום בכחול־לבן, אלא גם במקומות שבהם החניה אסורה, כמו על מדרכות ובסמוך למעברי חציה. מחקר שנעשה במרכז המחקר והמידע של הכנסת מראה שלפי נתוני משרד התחבורה, בשנה החולפת היו רשומים בישראל 405,722 כלי רכב בעלי תג נכה, מתוכם 378,431 רכבים (93.3%) בעלי תג רגיל (ירוק), ו־27,291 רכבים (6.7%) בעלי תג כיסא גלגלים (כחול).

לא במקרה מספר כלי הרכב עם תג נכה גדול פי 1.5 בערך ממספר האנשים הרשומים כבעלי התג במשרד הרישוי, כיוון שהחוק מתיר לשייך שני כלי רכב לתג אחד. שיעור האזרחים בעלי תג נכה בירושלים הוא הגבוה ביותר - 23,266 (8.7%) ו־36,370 רכבים בעלי תג (9.0%), ולאחריה תל אביב, עם 14,460 (5.4%) אזרחים בעלי תג ו־21,964 רכבים (5.4%).

הסובלים העיקריים מתופעה זו הם שניים: אזרחים ישרים שאינם מוכנים להשתתף ב"חגיגה" מרובת רמייה זו, ושבשל ריבוי החניות שמסומנות כמיועדות לנכים לא מצליחים למצוא מקום חניה בסמוך לביתם; ואנשים עם מוגבלות אמיתית, שנדרשים לחנות במקומות ציבוריים.

ריבוי בעלי התו מביא לכך שלא אחת, חניות אלה נתפסות על ידי אנשים שלא באמת זקוקים להן, ומהאדם עם המוגבלות האמיתית נמנעת כליל הגישה למקומות אלה. וכל זאת - עוד טרם דיברנו על התופעה הבזויה של חניית רכב רגיל בחניית נכים.

מתברר שלפי החוק הקיים, אין למשטרה סמכות לאכוף את החוק בחניות נכים המצויות בשטחים פרטיים ובמוסדות ציבור. יתר על כן: לפי החוק הקיים, אין חובה חוקית המוטלת על רשות מקומית להקצות מכסה מסוימת לחניות נכים, והדבר נתון לשיקול דעתה.

יש לפעול לתיקון מצב חוקי זה בהקדם. בד בבד, יש לאמץ הצעות שהוצעו בעבר - כמו הקצאת "תו נכה טכנולוגי", למשל, שיאפשר את השימוש בו רק כשהנכה עצמו נוסע ברכב.