"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה מבשרת פסילת דרעי?

יש לקוות שפסילת דרעי תפעל בניגוד לתקוותיהם של חסידי שימור מערכת המשפט במצבה האליטיסטי הנוכחי • יחד עם זאת, ראוי לפתוח פתח להתדיינות כנה עם החוששים מהרפורמה

,עודכן
0השמעה
ההפגנה בכיכר הבימה בתל אביב בשבוע שעבר, צילום: גדעון מרקוביץ'

פסילת אריה דרעי מכהונה בממשלה חשודה בהיותה פעולה פוליטית.

ודאי שאחדים בהרכב הפוסל פסקו רק לפי דעתם על המתחייב מהחוק. אבל בהכירנו את ה"גמישות" וה"יצירתיות" של אחרים באותו הרכב, תלמידי תפיסת הפרשנות המשפטית הסובייקטיבית של אהרן ברק, מותר להניח שנסיבות פוליטיות אחרות היו מובילות אותם לפסוק אחרת. תפיסתם המשפטית ומתקפתה של הנשיאה חיות על הממשלהפותחות פתח לחשד. מתנגדי הרפורמה המשפטית מקווים שפסילת דרעי תפיל את הממשלה המקדמת אותה.

הלב יוצא אל בוחרי ש"ס. מערכת המשפט בראשות בג"ץ ופרקליטות המדינה רודפת בדבקות את נציגיהם שנים ארוכות, ו"נשמות טובות" חוזרות ומסבירות לנו בצדקנות שהדבר אינו אלא תוצאה של איזו נחיתות מוסרית מוטמעת.

יש כאן השפלה מתמשכת ומקוממת. המשפטנים שלנו חוזרים ומבהירים להם מי השליטים האמיתיים. בוחרי ש"ס לא רואים בבג"ץ שופטים דומים להם, והחברה הישראלית לא תוכל להמשיך לסבול את זה. התיקון הישיר הוא הקניית מעמד קובע לנציגי הציבור במינוי השופטים. השיטה הנוכחית מייצרת סגל אחיד, מבוצר וכוחני.

זו שעת מבחן לש"ס ולמנהיגה דרעי, הנמנים עם המבקשים לחולל דמוקרטיזציה במערכת המשפט הישראלית. ככל הנראה אין מפלט תקף מפסילת כהונתו של דרעי בממשלה. זה מחייב לקדם במרץ ובאחריות את הרפורמה המשפטית, ולשם כך לשמור על יציבות הממשלה, למרות הפסיקה המערערת של בג"ץ. לא קל לספוג השפלה כזאת בקור רוח, אבל ש"ס ומנהיגה חייבים, למען תיקון המשפט בישראל, לחשוק שיניים ולהמשיך בהשתתפות פעילה בממשלה.

פסק הדין הנוכחי, שהוא בגדר התקפה חזיתית על הממשלה, מצטרף ומחריף את דפוס התגובה של האופוזיציה, של ראשי מערכת המשפט ושל דובריה בעיתונות: דחייה מוחלטת של הצעות לוין, דמוניזציה מופרכת שלהן והיעדר כל רצון לדון בהן באורח תבוני, קל וחומר סירוב לשאת ולתת עליהן.

למול עמדה כזאת, הממשלה חייבת לבוחריה לקדם בנחישות את הדמוקרטיזציה של מערכת המשפט שלנו. אבל עמדת הצד השני, השוללת ללא דיון, מבשרת רעות. ייתכן שפסילתו המתריסה של דרעי מטרימה עמדה לעומתית רדיקלית ומסוכנת של בג"ץ, העלולה להביא אותנו למשבר חוקתי כאוטי ונטול כללים. בדעת רבים עולה האפשרות שבג"ץ יהין לפסול את חוקי היסוד להסדרת השפיטה והחקיקה כהצעת לוין, למשל. הרוב בכנסת, המייצג את רוב הציבור בארץ, יראה בהחלטה כזאת מעשה של תפיסת שלטון שלא כדין. השופטים וחסידיהם צריכים להבין שהרצון הדמוקרטי העומד מולם נחוש ומושרש בתרבות הפוליטית שלנו.

אפשר אחרת. אפשר להניח, גם על סמך דברי לוין, שהצעותיו הן בסיס לדיון עם האופוזיציה. הרי בוחריה לא איבדו את שותפותם בבעלות על המדינה, בניגוד להצהרות הילדותיות של אחדים בקצות המחנה שלהם. ראוי להגיע איתם להבנות, ובלבד שתובא בחשבון העובדה שרוב המצביעים בבחירות הביעו רצון ברור לשינוי מהותי.

פשרה אפשרית אחת היא שכל עוד יובטחו ההגבלות על היכולת לפסול חקיקה והאיסור לפסול חוקי יסוד, יוגדל הרוב הנדרש להתגברות על פסילת חוקים. עוד אפשר לשקול שאחרי השלמת שלב מסוים ברפורמה יוקשחו חוקי היסוד, ושינויים יחייב רוב מיוחס גדול בכנסת. אבל דיון בהסדרים כאלה איננו אפשרי באווירה הלעומתית ובשפה האלימה שנוקטים מתנגדי הרפורמה. יש לקוות שפסילת דרעי תפעל בניגוד לתקוותיהם של חסידי שימור מערכת המשפט במצבה האליטיסטי הנוכחי. יש לקוות שהיא תגבש את שורות הממשלה ותגביר את נחישותה. יחד עם זאת, ראוי לפתוח פתח להתדיינות כנה עם החוששים מהרפורמה, ולעשות את המרב האפשרי למען הפגת חששותיהם. מדינת ישראל שייכת לכולנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אבי בראלי

פרופ' אבי בראלי הוא היסטוריון באוניברסיטת בן־גוריון בנגב

כדאילהכיר