"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אין דין על הדיינים
בהסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות הוגנב סעיף משמעותי בו מבוטלת סמכותו של נציב תלונות הציבור על דייני בית הדין הרבני • יש לעקור סעיף זה מהשורש לפני שהוא הופך, חלילה, למציאות
בית הדין הרבני. למצולם אין שום קשר לכתבה | צילום: אורן בן חקון

אין דין על הדיינים

בהסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות הוגנב סעיף משמעותי בו מבוטלת סמכותו של נציב תלונות הציבור על דייני בית הדין הרבני • יש לעקור סעיף זה מהשורש לפני שהוא הופך, חלילה, למציאות

קרני אלדד
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

גם אנשים מוסריים ומנומסים מאוד מתנהגים אחרת כשאיש אינו רואה. בכביש שומם באמצע המדבר יכול להיות שגם הם יתעלמו מרמזור אדום, ואולי אפילו יחטטו באף תוך כדי כך. זה טבע האדם כנראה, עין חיצונית גורמת לנו להתנהג אחרת, במודע או שלא במודע.

זו הסיבה שביקורת חיצונית הכרחית כל כך כשמדובר בגופים שלטוניים. בלעדיה, כל כביש הוא כביש שומם במדבר. בלעדיה, גופים אלה יתנהגו אחרת כי אף אחד לא מסתכל.

בהסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות הוגנב סעיף משמעותי ביותר וכמעט שעבר מתחת לרדאר. בסעיף זה מבוטלת סמכותו של נציב תלונות הציבור על השופטים, בכל הנוגע לדייני בית הדין הרבני. דיינים אלו, הכפופים למשרד לענייני דת, מפוקחים על ידי נציב זה שמטעם משרד המשפטים. אליו ניתן לפנות בתלונות על דיינים או על התנהלות בית הדין, והוא, לאחר עיון ובדיקה, יכול לגבש המלצות. נכון, אין לנציב זה סמכויות אכיפה והוא אינו גוף ערר שיפוטי, אבל יש לו שני דברים אחרים:

ראשית, ההמלצות שלו מיושמות בשטח ולעיתים בגינן משעים דיינים. ושנית, ואולי חשוב מכך, הוא העין החיצונית על התנהלות בית הדין.

בהסכמים הקואליציוניים, סמכויות הביקורת של הנציב על בתי הדין עוברות לגוף פנימי מתוך בתי הדין. כלומר, דיין אחר יבקר את חבריו. כולנו מבינים שאין לביקורת כזו משמעות כלשהי. דמיינו מה היה קורה לו מח"ש היתה חלק ממשטרת ישראל. איזה רעיון הזוי.

מתי מוגשת פנייה לנציב? לא כשיש רצון לערער על פסק הדין, אלא בגלל אופי ההתנהלות בתיק, או הדיינים. למשל, במקרה של אישה אחת שהיתה קורבן של בעל אלים. כשהיא אזרה אומץ והגישה בקשה לגט, הוא ברח מהארץ. לאחר מאמצים רבים הוא אותר, אך סירב לגרש אותה. מאותו רגע חלפו חמש שנים עד שבית הדין הרבני פסק, ובפסיקתו הדיינים רק המליצו לו לתת גט, ולא חייבו אותו לעשות כן.

לטענת עמותת "מבוי סתום", זו המסייעת לנשים עגונות ומסורבות גט להיחלץ ממצבן העגום, בית הדין פעל בסחבת, ובסופו של דבר לא עשה את המוטל עליו.

במשך כל הזמן הזה (וגם אחרי מתן פסק הדין) האישה נותרה תלויה באוויר - לא גרושה, לא נשואה ואפילו לא מסורבת גט. על כך הם הגישו תלונה לנציב קבילות השופטים.

אם, בסופו של דבר, יתקבל הסעיף בהסכמים הקואליציוניים, אפילו מעט התלונות שמוגשות היום לא יוגשו, אבל בשל היעדר עין חיצונית יהיה צורך בהגשת תלונות רבות הרבה יותר.

מה זה משנה בפועל לאזרח הרגיל, או לזה שבקושי צורך שירותי דת?

אז זהו, שרבים מהאזרחים האלו יגיעו יום אחד לרבנות, ואז, כשיגלו שאין על הדיינים פיקוח, יהיה מאוחר מדי.

לכן "מבוי סתום" ועמותות נוספות פועלות כדי לבטל את הסעיף הנ"ל.

הן יודעות שלא כל מה שנכתב בהסכמים יוצא לפועל, ויש לעקור סעיף זה מהשורש לפני שהוא הופך, חלילה, למציאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

קרני אלדד

עד גיל 40 הגדירה את עצמה כמוזיקאית, הלחינה, עיבדה, הפיקה, ניגנה (גיטרה וחליל) ושרה. הקליטה שלושה אלבומים של עצמה ועוד המון של אחרים. הקליטה דיסק בהוואנה, קובה, עם המוזיקאים הזקנים והמדהימים של האי. עבדה במועצת יש"ע, ובכנסת ישראל כדוברת של ח"כ אורי אריאל. כתבה בעיתונים שונים. מעצבת פנים בליבה ובעלת אולפן הקלטות במציאות.

Load more...