מבזבזים את האשראי הציבורי

ממשלת הימין טרם קמה, והאשראי הציבורי שלה כבר הולך ואוזל. הוא אוזל מהר מדי, ועל דברים לא חשובים מדי. הוא אוזל, למשל, כי ממשלה שאמורה היתה לקום בתוך שבוע קמה 18 דקות לפני שהמנדט מהנשיא פג.

במשך שנה וחצי זעקו כל חברי הקואליציה הבאה, ובצדק, שחייבים להחליף את הממשלה הזו, שכל יום שיאיר לפיד יושב על כיסא ראש הממשלה זה חוסר אחריות, ושיש בעיות דחופות שלא סובלות דיחוי.

אז הלכנו לקלפי, בחרנו, חלק סתמו את האף והצביעו, והגענו לרוב מוחלט. רוב שהוא לא גבולי, לא 61, לא אולי ולא בערך - רוב מוצק. אחרי הבחירות הגיע, ופתאום ציבור המצביעים הנאמן מגלה שלנבחריו יש זמן, שלוקח חודשיים להרכיב ממשלה, שעיקר התערבב עם טפל וכל תת־סעיף קואליציוני מעכב ממשלה. המשא ומתן הארוך והמעיק הזה, שלעיתים נראה כחסר תכלית וקטנוני, נוגס בסבלנות של הציבור.

האשראי הציבורי גם אוזל כי שכחו את סדר העדיפויות החשוב באמת. במחילה מכבוד חברי הכנסת, עיסוק בשינוי חוק שיאפשר לבעלי עסקים לא לספק שירות על בסיס אמונה דתית, הוא לא העיקר. גם הכפפת הרב הצבאי הראשי לרבנות הראשית ולא לרמטכ"ל הוא לא העיקר, וכך גם שינוי סעיף 7א' בחוק יסוד הכנסת, שיוציא את ה"הסתה לגזענות" מסל העילות לפסילת רשימה או מועמד בבחירות.

אני נמנית עם מי שחושב שהסעיפים הללו הם הגזמה. אבל גם מי שמאמין שהשינויים צודקים, צריך להיות חכם. ההתעסקות בהם כרגע לא רק גורמת לסערה תקשורתית - שממילא תקום על כל צעד שתעשה הממשלה - אלא גם מערערת את יסודות הבייס הפוליטי של הקואליציה החדשה.

וחבל, כי את האשראי הציבורי הזה אתם תצטרכו לשינויים החשובים באמת: נצטרך את האשראי הציבורי הזה כשניאבקלתיקון מערכת המשפט, כשנתעקש על שינוי שיטת מינוי השופטים או על פסקת ההתגברות; נצטרך אותו מול ארגוני שמאל קיצוני, שרק יגבירו את פעילותם הבינלאומית להוקיע את ישראל כמצורעת; נצטרך אשראי ציבורי איתן מול תהליכים ארוכי טווח במשטרה ומחוצה לה, כי את המשילות לא מחזירים ביום אחד; נצטרך את הסבלנות והאיתנות של הציבור כשיגיע לחץ מהממשל האמריקני על כל לבנה ועץ ביהודה ושומרון.

נבחרתם על ידי רוב הציבור כדי להשיב את המשילות במציאות שהפכה לג'ונגל של אלימות ופרוטקשן. נבחרתם כדי למצוא דרכים להתמודד עם יוקר המחיה, שלא הופך לקל יותר. נבחרתם כדי להציל את יהודה ושומרון.

ובאמת, אין זמן. את המשטרה צריך לתקן, את המשמר הלאומי צריך להקים, את האדמות ביו"ש צריך להציל, את אירופה צריך לבלום, את חוקי המשחק המשפטי המעוותים צריך לשנות. אין זמן ואין אנרגיות מיותרות לבזבז על מריבות סרק. כשזה יגיע לעניינים החשובים באמת, אלה שבגללם הלכנו לקלפי, אנחנו נהיה שם כחומה בצורה.

כשחבר הכנסת גדי איזנקוט יאיים להוציא מיליון איש לרחובות, נהיה כמו אגרוף קמוץ. כשבתקשורת יזעקו על בצלאל סמוטריץ' ש"מפרק את צה"ל" כי הוא רוצה לעשות רפורמה כה נדרשת במינהל האזרחי, אנחנו לא נמצמץ. נתייצב באולפנים, נשחיז מקלדות בעיתונים ונציף את הרשתות החברתיות.

אם זעקות הגעוואלד יהיו סביב פקודת המשטרה שאותה רוצה השר העתידי, איתמר בן גביר, לשנות, אנחנו - הציבור שכל כך צמא וזקוק לשינוי - לא רק שלא נתרגש מול עצומות מפכ"לים לשעבר, אלא אפילו נבוז להן. מול גילדות של עורכי דין ושופטים, מול פרופסורים באקדמיה, מול צבא של כתבי משפט - מול כולם אנחנו נעמוד לצידכם, מתוך אמונה שאלה הדברים הנכונים לעתידה של מדינת ישראל.

אבל בבקשה, אל תתקעו לנו מקלות בגלגלים ואל תבזבזו תחמושת על מטרות סרק. אין לנו אשראי למלחמות מיותרות.