"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא יהיה עונש מוות? לא נורא

עונש מוות לטיפוסים שמגיעים מתרבות שמקדשת מוות, ושגם ככה לא בנו על קריירה שבה יוצאים לפנסיה מסודרת - משול, כפי שדרשו חכמינו, להפחדת יונה ביין • עדיף לחסל מחבלים תוך כדי הקרב

,עודכן
0השמעה
איתמר בן גביר מוחה מול מחנה עופר עם שלט "עונש מוות למחבלים" וגיליוטינה, צילום: צחי מרים

נתחיל מהסוף: לעולם לא יתקיים בישראלעונש מוות למחבלים. אייכמן היה האחרון שזכה להכיר באופן אינטימי חבל תלייה מתוצרת הארץ. הוא אמנם רשמית לא הוגדר "מחבל", וקודם למעמד נכבד של "צורר" עקב דקויות משפטיות והרבה יח"צ - אבל אפשר להסכים שהוא מגיע מאותה משפחה ענפה וחוצת יבשות ודתות של "רוצחי יהודים אידיאולוגיים".

ואייכמן, כאמור, היה האחרון. סביר להניח שגם אם מבצע מסובך ילכוד ויביא הנה למשפט צדק שריד נאצי בכיר הרבה יותר - גם הוא לא יוצא להורג.

אין פה כוונה לנהל דיון - מעניין ברובו - על המוסריות (או חוסר המוסריות) של עונש המוות בישראל או בעולם, אלא לקבוע עובדה גלויה: לצד טלפוני החוגה, הסיפולוקס והמגישות של תוכניות הילדים והנוער, גם עמוד התלייה כחול־לבן ימשיך להעלות אבק בבוידעם הלאומי המרהיב ועמוס האוצרות שלנו.

מדי כמה חודשים צצה קריאה נרגשת בעד חוק "עונש מוות למחבלים". קריאות מסוג זה נשמעות בדרך כלל באופן רם יותר בתקופות של פיגועים ועם עליית ממשלת ימין כלשהי, צרה עד רחבה. היות שאנחנו נמצאים בתקופה שבה שני הדברים מתקיימים במקביל, חלה אינפלציה שמובילה בעיקר לבלבול ולתסכול.

לאורך השנים שעברו, ישראל הידרדרה מדרגה של מדינה מעוטת תושבים עם מודעות קולקטיבית של זהות ואחריות יהודית ולאומית, למדינה עם ניסיונות מביכים להידמות למדינות העולם הנאור והמתקדם. זה קרה משלל סיבות, הנעות בין החשודים הרגילים - מנחת והצלחה שהובילו להשמנה ולהזנחה, ועד התקשורת שהזריקה לתודעה שאנחנו בכלל הרעים בסיפור הזה - אבל זה קרה.

בישראל 22', אם פורץ שאנס ילדה בת 10 בדרום כששניים משגיחים קיבל זמן כלא של חצי שעה, וחיילים מפחדים להשתמש בנשק גם בסכנת חיים פן יבולע להם - אפשר להודות ביושר שלו היה נתפס אייכמן היום, ולא בשנות ה־60, הוא כבר היה מספיק למות בשיבה טובה מול השקיעה לצד מלווה זר חמוש בסלולרי.

הסיבות מדכאות, אבל התוצאה דווקא טובה: עונש מוות למחבלים אמנם בהחלט ישמח את אלו שרוצים לראות צדק מבוצע היטב (וניתן להבין אותם), אבל הוא לא יהיה אפקטיבי. אולי אפילו להפך.

עונש מוות לטיפוסים שמגיעים מתרבות שמקדשת מוות, ושגם ככה לא בנו על קריירה שבה יוצאים לפנסיה מסודרת - משול, כפי שדרשו חכמינו, להפחדת יונה ביין.

הניסיון מלמד שמה שמפחיד אותם באמת הוא מראה של בית הרוס לגמרי חצי שעה מסיום הפיגוע, שלילת אזרחות ובעיטה למדינה מוסלמית - מהסוג שבו גנבים מסתובבים בלי יד ומתנגדי משטר קולניים מדי פשוט נלקחים לחקירה במשרד הביטחון, ואז "נעלמים" שם בקצב שבו אתם מאבדים טופסי תיאום מס.

בכלל, עונש המוות קיים, ואפשר פשוט לבצעו בצורה המקובלת, הישנה, הטובה והאהובה של חיסול המחבל במקום תוך כדי הקרב.

כל כך פשוט שזה כואב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר