"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שיעור טוב הוא דיאלוג בין דעות שונות

ההפרדה במערכת החינוך לארבע מערכות נבדלות שמשרתות ארבעה מגזרים, היא שהניבה את השסע העמוק שבו מצויה החברה הישראלית • התלמידים היו זוכים ברוחב אופקים אם היו משלבים מורות ממגזרים שונים

,עודכן
0השמעה
כיתה (אילוסטרציה), צילום: GettyImages

תנוח דעתם של שני המחנותהמלינים על הדתהאו פרוגרסיביות יתר של מערכת החינוך, שהשתמשו בתמות השחוקות הללו במערכת הבחירות האחרונה. היכן מתקיימת הדתה? הרי החרדים עצמם לומדים תלמוד - ולא תנ"ך, כפי שלומדים תלמידי הממלכתי והממלכתי־דתי. האם סגלי ההוראה החילוניים בחינוך הממלכתי מחזירים מישהו בתשובה? האם קיבלנו עדויות על שטיפות מוח שעברו ילדינו החילוניים מידיהם של רבנים?

ומנגד, היכן מתקיימת הפרוגרסיביות? אין שום התייחסות בלימודי ההיסטוריה למאבק הפמיניסטי או למאבקה של הקהילה הגאה להכרה. תלמידינו לא שמעו על המונח "סופרג'יסטיות", אין שום יצירה ספרותית בתוכנית הלימודים שמתארת שני גברים שמתאהבים זה בזה, או אישה שמחליטה לעבור הליך התאמה מגדרית כי היא חשה כלואה בגוף זר. במציאות - בתי ספר שחפצים בכך מזמינים הרצאה מטעם חוש"ן, וכך התלמידים נחשפים לסיפור האישי של מי מקהילת הלהט"ב. זהו.

רוח השיעור תלויה במורים שיקדמו ערכים הקרובים לליבם, ובערכים שהתלמידים מביאים מביתם. שיעור טוב הוא דיאלוג בין דעות שונות, ולא כפייה של דעה אחת. העלמת דעה או ערך היא המתכון לשיעור רע ולצמצום עולמם של תלמידים. דווקא השיעור, כמעבדה מוסרית, הוא קרקע בטוחה לבחון את התנגשותם של ערכים, ויש לברך על כך - ולא להפחיד מורות ולהרחיקן מלעסוק במתחולל כאן ועכשיו.

בשעתו, רווחה הנורמה של העסקת מורות בשיטת ההומופיליה (אהבת הדומה) כדי להגן על ילדינו הזכים מפני השפעות "זרות". כרגע המחסור במורות חמור כל כך, שבתי הספר במרכז תל אביב היו שמחים להעסיק מורות דתיות למתמטיקה וללשון, לו רק היו בנמצא. ובכלל - מדיניות ההעסקה של מורות, נוכח המצב הנורא של בריחה ממערכת החינוך ואי־הרשמה למכללות להוראה, הפכה ל"רק תבואי. לא משנה בכלל מה למדת במכללה שהעניקה לך את התואר. העיקר שיש לך דופק ושתוכלי להיכנס לכיתה". תמונה זו מדאיגה יותר מכל הדתה פרוגרסיבית מדומיינת, אך היא לא זוכה לכותרות של ממש.

ההפרדה במערכת החינוך לארבע מערכות נבדלות שמשרתות ארבעה מגזרים, היא שהניבה את השסע העמוק שבו מצויה החברה הישראלית. אם מדובר בחברה תאבת חיים, היא היתה מעודדת דווקא את שילובן של מורות מגוונות בכל ארבע מערכות החינוך שבישראל (הממלכתית, הממלכתית־דתית, התורנית והערבית). כך התלמידים היו זוכים ברוחב אופקים, ובאפשרות להתוודע ולכבד את ערכי המגזר האחר. כך החשיבה שכל מי שנבדל ממני בדעותיו הוא אויב היתה מתמוססת.

והערה מתבקשת לגבי ספרי הלימוד, שכן פוסטים רבים מציגים צילומים מספרים ה"חשודים" ב"הסתה" לטובת ההדתה הפרוגרסיבית: רבים מהם משעממים במקרה הטוב ואינם מקצועיים במקרה הרע, והם לא מותאמים לתלמידים של היום - מה שגרם למורות רבות לזנוח אותם. ראוי שהשרה הנכנסת תבחן את המצב כדי שמישהו יטרח לבדוק מה כתוב בהם, למקרה שירצה לקדם ערכים של הדתה או פרוגרסיביות, או "סתם" ללמד על נפוליאון. הרי למה שנלמד את התלמידות שלנו מיהי אמלין פנקהרסט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שי רודין

פרופ' שי רודין הוא מרצה וחוקר ספרות וחינוך באקדמית גורדון

כדאילהכיר