"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
האידיאולוגיה לובשת זארה
יש לדעת להבדיל בין הפעילות העסקית של זארה לבין החלטות אישיות של הבעלים או הזדהותם האידיאולוגית • אם סניפי הרשת ייפגעו בשל פרשת בן גביר, אין כל ספק שהחברה תסיק מסקנות ותחליט על צמצום הפעילות שלה ביישובים הערביים
בן גביר. | צילום: שריה דיאמנט

האידיאולוגיה לובשת זארה

יש לדעת להבדיל בין הפעילות העסקית של זארה לבין החלטות אישיות של הבעלים או הזדהותם האידיאולוגית • אם סניפי הרשת ייפגעו בשל פרשת בן גביר, אין כל ספק שהחברה תסיק מסקנות ותחליט על צמצום הפעילות שלה ביישובים הערביים

ג'לאל בנא
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הרשת רעשה וגעשה השבוע, בעקבות פרסום דבר קיומו של חוג בית פוליטי ליו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, בביתו של הבעלים של רשת "זארה" ג'ואי שובל.

רבים בחברה הערבית קראו להטיל חרם צרכני על הרשת ועל עסקיו הענפים של הבעלים. רשת זארה מעורבת בחברה הערבית - החל בלקוחות, דרך עובדים וכלה בספקים שונים. גם המפלגות הערביות לא נשארו אדישות ושיגרו תלונות להנהלת החברה, ואף להנהלת הרשת העולמית.

נתונים לא רשמיים מעידים על ירידה במכירות בסניפים הקרובים ליישובים הערביים, במיוחד בסניף הגדול בנצרת, אך קשה לומר שמדובר במגמה שצפויה להתפתח, ולהערכתי - החרם ייכשל, ומהר מאוד הפרשה תישכח.

לציבור יש זיכרון קצר, וממילא למחרת הבחירות מוקד העניין ישתנה. במקום להגיב על קיום חוג כזה - שהוא סוג של הצהרה ובחירה אישית של בעלי הרשת, ולא של הרשת או עובדיה - בהעלאת שיעור המצביעים הערבים, מפתיע לראות שרבים מכותבי הפוסטים ברשתות החברתיות ומהקוראים להטלת החרם קוראים גם לא להצביע, או מצהירים שלא יצביעו, ומשתמשים בפרשה דווקא לחיזוק עמדתם בחרם הפוליטי על הבחירות לכנסת.

לו היתה סכנה כלשהי לפגיעה ממשית בזארה, הדבר היה אמור להשתקף דווקא בשיעור המצביעים הערבים שישוכנעו למה כן לצאת להצביע בבחירות בעוד שבוע.

אך לפי כל הסקרים האחרונים שנערכו, שיעור המצביעים הערבים עד כה נשאר זהה לשיעור שהיה לפני הפרסום על "חוג הבית". ניסיון העבר מלמד שלאף אחד אין כוח להתמיד בחרם. כך היה גם עם הניסיון להחרים את טחינת "אל־ארז" ב־2020, לאחר שגילו בחברה הערבית כי הבעלים תרם תרומה נדיבה לארגון להט"בי.

בדרך כלל, אנשי עסקים ופוליטיקאים, מה שידוע כהון ושלטון, יהודים וערבים כאחד, מנהלים קשר קבוע שאמור לשרת את שני הצדדים שלהם יש אינטרסים הדדיים, ללא קשר ישיר או עמוק לאידיאולוגיה.

מן המפורסמות הוא שפוליטיקאים רבים מגייסים כספים למפלגותיהם מאנשי עסקים שונים, אך מה שעשה איש העסקים שובל כאשר אירח את בן גביר הוא הזדהות עם האידיאולוגיה.

כאן יכולה להיות סכנה אמיתית בתיוג חנויות הרשת אם קמפיין החרם ימשיך לפעול - במיוחד על ידי מתחרים של הרשת, ולאו דווקא על ידי כלל הציבור הערבי.

עם זאת, יש לדעת להבדיל בין הפעילות העסקית של זארה, או של כל רשת עסקים אחרת, לבין החלטות אישיות של הבעלים או הזדהותם האידיאולוגית, ואם סניפי הרשת ייפגעו והכנסותיהם יצנחו אל מתחת לתחזיות - אין כל ספק שהחברה תסיק מסקנות ותחליט על צמצום הפעילות שלה ביישובים הערביים.

להחלטה כזאת יהיה מחיר דרמטי, שישלמו קודם כל בצד המחרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...