"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צריך לאפשר לכל אחד להצביע בכל קלפי שיבחר

הניסיון הבינלאומי מלמד שכשמנגישים את הליך ההצבעה לאזרחים, ניתן לשפר את שיעורי ההצבעה • אפשר לטעון כי פתרונות כהצבעה באינטנרט מורכבים • אך לאפשר לכל אדם להצביע בכל קלפי? זה עניין יחסית ישים

,עודכן
0השמעה
מחוץ לקלפי בשדרות (ארכיון), צילום: לירון מולדובן

בימים האחרונים עוסקים פוליטיקאים, אנשי תקשורת ואזרחים מודאגים בשאלה מה יהיהשיעור ההצבעה בבחירות הקרובות. הדאגה היא בעיקר מהנמנעים, האדישים ו"המנדטים האבודים" המדאיגים את כל המפלגות, כל אחת מסיבותיה. בעיקר בלטה בשבוע שעבר קריאתו של שמעון ריקלין: "מצביעי הליכוד העצלנים בעיירות הפיתוח".

שיעור ההצבעה בבחירות לכנסת ה־24 (2021) עמד על 67.4%, ירידה של 4% מה־71.5% שנרשמו בבחירות לכנסת ה־23 (2020). קריאתו של ריקלין נגעה בעיקר לערי הפריפריה, שבהן נרשמו שיעורי הצבעה נמוכים באופן ניכר: בשדרות, למשל, נרשמו 59.8% הצבעה בבחירות האחרונות, ושנה קודם לכן שיעור המצביעים שם עמד על 65.4%. שיעורי הצבעה נמוכים נרשמו גם בקריית שמונה (57%), בצפת (56%), בקצרין (54%), בטבריה (55.7%), בדימונה (56%) ובבאר שבע (56.6%), והרשימה עוד ארוכה. האם יש דרך להעלות את שיעור ההצבעה? אין ספק שתדירות הבחירות היא הסיבה הבולטת לשיעורי ההצבעה הנמוכים. אך יחד עם זאת, אחת הדרכים להעלאתם היא הנגשת ההצבעה.

ניקח לדוגמה סטודנטית מכרמיאל שלומדת בימים אלו באוניברסיטת בן־גוריון שבבאר שבע. היא אמנם זכאית לנסיעה הלוך ושוב בחינם לביתה שבצפון, אך האם היא תעשה כן בשבוע הראשון ללימודיה האקדמיים? בפני אותה סטודנטית שלוש אפשרויות: האפשרות הראשונה היא לחצות את המדינה לצורך מימוש זכותה הדמוקרטית. האפשרות השנייה היא לא להצביע בכלל. האפשרות השלישית היא לגשת לאחת מ־3,776 הקלפיות המיוחדות שבהן קיימת נגישות לאנשים המוגבלים בניידות, לחתום על הצהרה (שקרית) - ולהצביע במעטפה כפולה. פשוט כך.

האם תופעה זו נפוצה? די בלבחון את מספר המעטפות הכפולות בשנים האחרונות כדי לקבל תמונה ברורה: בבחירות לכנסת ה־22 (ספטמבר 2019) היו 282,442 מעטפות כפולות, בבחירות לכנסת ה־23 (מארס 2020) מספרן עלה ל־330 אלף, ואילו בבחירות לכנסת ה־24 (מארס 2021) היו יותר מ־425 אלף מעטפות כפולות. כלומר, אנשים שהצביעו לא במקום מגוריהם מהווים כמעט 10%(!) מכלל המצביעים.

אז אמנם מגיפת הקורונה סיפקה תירוץ מוצדק לאפשר להצביע בכל מקום, אך ללא ספק רוב המצביעים כבר למדו את השיטה: מגיעים לקלפי נגישה, חותמים על הצהרה, וללא כל בעיה - מצביעים במעטפה כפולה. הנורמה השתרשה.

הניסיון הבינלאומי מלמד שכשמנגישים את הליך ההצבעה לאזרחים, ניתן לשפר את שיעורי ההצבעה. הצבעה מוקדמת, הצבעת תושבי חוץ, הצבעה באינטרנט ושיטות נוספות הן מקובלות במרבית הדמוקרטיות המערביות. אפשר לטעון כי פתרונות אלו מורכבים, ודורשים דיון ציבורי ומקצועי. אך לאפשר לכל אדם להצביע בכל קלפי? זה עניין יחסית ישים, שלא דורש שינויי חקיקה מורכבים.

מחוקקים יקרים: רוצים להעלות את שיעור ההצבעה בבחירות? אפשרו לכל אזרח להצביע בכל קלפי שיבחר. "הריתוק לקלפי", המחייב את הבוחרים להצביע אך ורק בקלפי שבה הם רשומים, הוא אחת הסיבות לשיעורי ההצבעה הנמוכים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר