הטעות של הקמפיינרים שעלולה להוביל לקריסה באחוזי ההצבעה

כבר מתחילת הבחירות העריכו ברוב המפלגות שההכרעה תיפול על שני מנדטים של אנשי ימין, שלא מעוניינים להצביע לנתניהו או לסמוטריץ'. אלא שדווקא המרדף אחריהם, שהפך לנחלתן של מפלגות מרכזיות - הליכוד, הציונות הדתית, המחנה הממלכתי, יש עתיד, הבית היהודי, ואפילו מפלגת העבודה - הלך ולבש צורה משונה. קמפיינים מנותקים ומשמימים, שפונים לפלח אוכלוסייה זעיר ומרדימים את היתר.

כלל שכל מועמד מתחיל בבחירות לנשיאות בארה"ב יודע הוא שאין טעם להשקיע במדינות כמו ניו יורק, קליפורניה או טקסס, מכיוון שהתוצאה שם ידועה מראש. מוטב למקד את כל המשאבים במדינות המתנדנדות בלבד.

כך באמת החליטו הפעם מנהלי הבחירות שיש לנהוג גם אצלנו. שני מנדטים יכריעו הכל. שאר 118 המנדטים יכולים ללכת בינתיים לישון. השאלה הגדולה היא כמה מהם אכן יתעוררו בשבוע הבא, וכמה יישארו לנמנם גם ביום הבחירות. למעשה, קיים חשש לא מבוטל מאפקט בומרנג שיביא להורדת שיעור ההצבעה ב־1 בנובמבר וישפיע על תוצאות האמת.

>>כל הבכירים, הפרשנויות - והסקר האחרון: הירשמו לוועידת הבחירות של "ישראל היום" שתיערך ב-27.10<<

אין זכר להבטחות

במשך חודשים מפמפמים נתניהו וקמפיין הליכוד שרק הצבעה למח"ל תביא לממשלה יציבה. גם בני גנץ פרסם שלטי חוצות גדולים עם מסר זהה. איילת שקד רצה מעיר לעיר ומנסה לשכנע שרק איתה יש 61 וממשלה הומוגנית, ואפילו מרצ העלתה השבוע קמפיין הטוען שיש 61 רק עם מרצ.

לשאלה הפשוטה מה יעשו באותן מפלגות אם יגשימו את יעדיהן ויקימו ממשלה יציבה לא ניתן מענה בקמפיין המפלגות. יציבות היא חזות הכל. תוכניות, הבטחות, מהלכים לקדם, יוזמות, מדיניות, לכל אלה אין זכר. אפילו את המוסד הוותיק והמוכר של הבטחות בחירות, אלה שהמועמדים מפזרים לפני כל מערכת בחירות מתוך ידיעה מוחלטת שלא יהיה ביכולתם לקדם, זנחו הפעם המפלגות. שוב, אולי את הציבור הכללי זה מעניין, אבל כנראה לא את שני המנדטים שאותם הם מנסים לשדל.

לא רק שלטי החוצות והמסרים הדיגיטליים משדרים אותו הקו, אלא גם בראיונות המתודרכים של הפוליטיקאים עצמם נמשכות הצייה והשממה. הגדיל לעשות המועמד החדש לכנסת גדי איזנקוט, שבראיון לגל"צ אתמול סירב לענות על כל שאלה שהופנתה אליו מעבר לדף המסרים שאליו נצמד. ניסיונות המראיין לשמוע את עמדתו של הרמטכ"ל לשעבר בנושא תוכנית שתי המדינות, מעמדה של הרשות, המלחמה בטרור ונושאים מדיניים בוערים עלו בתוהו. זה לא רלוונטי, השיב ביובש, וחזר על מסר "הממשלה היציבה" שמפלגתו יכולה להביא.

במשך זמן רב מנסה נתניהו להעיר את השטח הליכודי באמצעות קמפיין ה"ביבי־בא" וההופעות הפומביות בחוצות הערים. לפעמים מדובר בשתיים-שלוש הופעות כאלה בערב אחד.

אבל כשהמסרים בשלטי החוצות וראיונות הפוליטיקאים כה יבשושיים - מה הסיכוי שהפעולות האלה יצלחו? בליכוד, ובמפלגות האחרות, כל כך זהירים שלא להדליק את השטח, שאפילו כשדודו אמסלם אומר משהו משמעותי על מערכת המשפט ועל אלה שתפרו תיקים לנתניהו, ממהרים במטה המפלגה הרשמי להכחיש את הדברים. לנסות להזיז את שני המנדטים המתנדנדים זה אולי מהלך נכון, רק מדהים עד כמה כל היתר נשארו הפעם מאחור.