גנץ הבטיח ליישם את "תכנית טראמפ", בפועל הטעה את הציבור

שני ראיונות, האחד של מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל ל"מעריב" והאחר של שר הביטחון בני גנץ ל"ישראל היום", מעוררים שאלות לא קלות ערב הבחירות הקרובות.

אשל דיווח בראיון כי ב־27 בינואר 2020 הוא נפגש עם קושנר, יועץ נשיא ארה"ב דאז טראמפ, וניסה לשכנעו לסגת מ"תוכנית טראמפ", שהיתה בעצם תוכנית נתניהו, וכללה החלה מיידית של החוק הישראלי בבקעת הירדן ובגושי ההתיישבות והבטחה שתוקם "מדינה מינוס" ערבית מוגבלת בשליטתה בגבולות ובביטחון.

אשל אמר לו, בצדק, שהתוכנית נותנת לישראל מזומן, ולרשות הפלשתינית אשראי. הוא הזהיר אותו מהתגובות הערביות, במתכונת האזהרות של הממסד הביטחוני לפני העברת השגרירות האמריקנית לירושלים. לפי אשל, דברים דומים אמר אז גנץ עצמו ישירות לנשיא דונלד טראמפ, יום לפני שנתניהו וטראמפ הציגו את התוכנית.

כל זה קרה כשגנץ התמודד מול נתניהו בבחירות השלישיות בסדרה האחרונה. לעומת זאת, לציבור הבוחרים אמר המועמד גנץ כי הוא תומך בתוכנית! הוא רק מבקש שהיא תהיה בהסכמה - כלומר, מפקיד בידי הפלשתינים ומדינות ערב זכות וטו עליה.

לפי הדברים שאשל אמר לאחרונה, זו היתה הטעיה של הציבור. הוא וגנץ השתדלו להכשיל אותה, ולא לעגן אותה בהסכמה כביכול. הרי כל־כולה היתה פעולה חד־צדדית של ישראל וארה"ב, נוכח הקיפאון שחוללה הסרבנות הפלשתינית.

כעבור חודשים אחדים נכנס גנץ לממשלת חילופים עם נתניהו, על בסיס התחייבותו לתמוך בתוכנית טראמפ. אבל כמו שאמר אשל בראיון: "כך מנענו את הסיפוח... במפגש ההוא בוושינגטון, ובשיחות שאחריו, החלה תגובת השרשרת שמנעה את הסיפוח" (כך הוא קורא בטעות להחלת החוק הישראלי בשטחים בארץ שאין בהם ריבון תקף מבחינת החוק הבינלאומי).

גנץ התחייב בהסכם עם נתניהו לקדם את התוכנית, אבל מינה פרויקטור להכשיל אותה. מותר להתנגד לתוכנית להחלת החוק. גם אנשי ימין לא מעטים התנגדו לה.

מותר לגנץ ולאשל, ועימם לרבים בממסד הביטחוני, לדבוק בדוגמטיות באוטופיית אוסלו ולפעול נגד כל מעשה עכשיו שימנע את הגשמתה באיזשהו עתיד לא ברור. אבל היה אסור לגנץ להטעות את ציבור הבוחרים.יש רבים שהיו מונעים את קולם ממנו לוּ ידעו שהוא חסיד מקובע כל כך של מתווה אוסלו, ולו הבינו את ההטעיה המתוחכמת שבעמדתו כלפי התוכנית להחלת החוק.

בעקבות דברי אשל, נשאל גנץ בראיון ל"ישראל היום" לפשר החתרנות נגד התוכנית. תגובתו המיידית היתה: "אם לא היינו עוצרים את הסיפוח, זה היה עוצר את הסכמי אברהם". והרי המגעים לקראת הסכמי אברהם באו אחרי שאשל וגנץ פעלו נגד התוכנית, כבר בינואר 2020.

גנץ לבדו לא עצר את התוכנית. סייעו לו אנשי ימין ומנהיגים בהתנחלויות, וכן דרישות של מדינות המפרץ. אבל אין ספק שהוא סייע מאוד לסיכולה, בסתירה להצהרותיו לבוחרים.

ומה הוא מוסיף בראיון ואומר לבוחרים? "לספח לפה מיליוני פלשתינים זה לא מה שאנחנו צריכים". זו קביעה מטעה נוספת - הרי התוכנית היתה כרוכה באזרוח של כמה עשרות אלפים בלבד. אבל חשוב מזה: כאן יוצא מהשק מרצע הנימוק האמיתי לעמדתו. לא ההתנגדות הערבית היא המטרידה אותו, אלא סיכול סופי של מתווה אוסלו, שהוא שואף לשמר. לשם כך הוא לא מהסס להשתמש בטיעונים מטעים.

גנץ מטעה, אפוא, את ציבור הבוחרים באשר לאסטרטגיה המדינית האמיתית שלו. הוא מטשטש אותה כדי לפנות אל "הימין הרך" ו"השמאל הביטחוניסטי", שלא ישבעו נחת מסיכול החלת החוק בבקעה.

בוחרים רציונליים חייבים להיישיר מבט אל עמדתו האמיתית ולא לרמות את עצמם.