"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
המסתננים - בעיה שטרם נפתרה
די במבט חטוף בחיי היומיום בישראל כדי להיווכח שבעיית המסתננים לא נפתרה • אז מדוע מסתננים שביצעו פשעי אלימות לא יושבים מאחורי סורג ובריח עד ליציאתם מישראל?
מסתננים במתקן סהרונים (ארכיון - למצולמים אין קשר לידיעה)| צילום: דודו גרינשפן

המסתננים - בעיה שטרם נפתרה

די במבט חטוף בחיי היומיום בישראל כדי להיווכח שבעיית המסתננים לא נפתרה • אז מדוע מסתננים שביצעו פשעי אלימות לא יושבים מאחורי סורג ובריח עד ליציאתם מישראל?

,עודכן
0השמעה

מספר המסתננים החוצים את גבול מצרים בדרך לישראל ירד כבר מזמן לאפס. השנה דיווחה שרת הפנים איילת שקד כי ב־2021 עזבו מרצון 1,500 מסתננים לארצות אחרות. אם בשיא התופעה ספרה רשות האוכלוסין וההגירה יותר מ־50 אלף מסתננים (ללא ילדים), בדו"ח נתוני זרים האחרון נספרו רק כמחצית מכך.

האם אכן נפתרה בעיית המסתננים? די במבט חטוף בחיי היומיום בישראל כדי להיווכח שלא. באחרונה פורסמו תיעודים מזעזעים של תקיפות ומעשי שוד אלימים שבוצעו על ידי מסתננים. על אף הירידה במספר המסתננים הנכנסים, אלו שנותרו כאן ממשיכים למרר את חיי האוכלוסייה החיה בסמיכות אליהם.

מדוע אותם מסתננים, שביצעו פשעי אלימות פעם אחר פעם, לא יושבים מאחורי סורג ובריח עד ליציאתם מרצון מישראל? מדוע הזכות לחירות של אלה עולה על זכותם לחירות ולביטחון של אזרחי ישראל? עד לאחרונה, הביקורת הופנתה כלפי דייני בתי הדין לביקורת משמורת, ששחררו את אותם מסתננים פושעים רצידיוויסטים בחזרה לרחובות. כמה החלטות שיפוטיות שניתנו לאחרונה על ידי דייני בית הדין מאירות אור על הכשל האמיתי: הבעיה אינה בשיקול הדעת של הדיינים, אלא דווקא במנגנון המנהלי והחקיקתי.

דוגמה מוכרת לתופעה היא המקרה של קסטה סיום ברהה, שביצע שורה של עבירות מין בקטינות, ובזמן שנשפט על כך תקף נערה נוספת. בין לבין הספיק לשבת בכלא פעם אחת במשך שנה, פעם נוספת במשך שנה ופעם שלישית 30 חודשים. בכל פעם הוא שוחרר מהכלא למשמורת ודרש לצאת, ודרישתו שוב ושוב התקבלה על ידי הדיינים.

לפי הנהלים, ברגע שמסתנן מוגדר כ"חסר אפיק הרחקה מישראל", אי אפשר להמשיך להחזיק אותו במשמורת, אלא אם הוכחה מסוכנותו לציבור. למרבה הפלא, כיום אין נוהל המקנה סמכות לרשות האוכלוסין להעריך את מסוכנותו של המסתנן, כך שלדיינים אין כלי שיפוטי שיעניק להם את הסמכות להורות על המשך החזקת המסתנן במשמורת מתוקף מסוכנותו לשלום הציבור. התוצאה העגומה היא שאותם מסתננים עבריינים נכנסים ויוצאים ממעצר, כמו בדלת מסתובבת, שבסופה הם חוזרים לרחובות שבהם ביצעו את העבירה שבגינה נכלאו. לרשות האוכלוסין אין הכוח המנהלי להמשיך להחזיקם.

על קסטה סיום ברהה שצוין לעיל אפשר להוסיף דוגמאות רבות - אנדמריאם יוהנס, פילמון זארו, יונאס סלמון, נורלדין איסק אבכר, והרשימה עוד ארוכה מאוד. מסתננים שתקפו ושוחררו לתקוף שוב ממש במקום שבו ביצעו את פשעם, מצד אחד חירותם מקודשת, ומנגד - זכותם לביטחון תופר אם חלילה יורחקו מישראל. אך מה בנוגע לקורבנות?

נתוני משטרת ישראל מהשנים האחרונות מוכיחים כי נתוני הפשיעה של אוכלוסיית המסתננים עולים במאות אחוזים על נתוני הפשיעה של אזרחי ישראל, או של זרים השוהים בה כדין. נתונים אלו לא מקריים. כשלמנגנוני האכיפה אין כלים אפקטיביים להפעיל סנקציות המגבילות את יכולת הפעולה של מסתננים עבריינים רצידיוויסטים, הפועל היוצא הוא שהחוק מגן על המסתנן התוקף במקום על הקורבן הישראלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ד"ר יונה שרקי

הכותב הוא היועץ המשפטי למרכז למדיניות הגירה ישראלית