"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הצעד הבא של לפיד

ההנחה היא שלפיד שואף להקים ממשלת שינוי נוספת • אבל בשינוי נתון אחד, כל הניתוח ישתנה • אם, נגיד, נשתעשע ברעיון שלפיד חותר להגיע חזק למשא ומתן מול נתניהו

,עודכן
0השמעה
יאיר לפיד באו"ם, צילום: איי.אף.פי

נאומו שליאיר לפידבאו"ם, או יותר נכון - ההדלפה שבאה לפניו, סימנה מטרה חדשה ומעניינת של ראש הממשלה בבחירות הקרובות, מטרה שאולי מרמזת על התוכנית שלו לאחריהן.

בערב יום רביעי בשבוע שעבר, המערכת הפוליטית סערה סביב הדלפה שבאה ממחנה לפיד על תוכן נאומו הצפוי. לפיה, בפעם הראשונה זה שנים, לפיד ידבר מעל בימת האו"ם על "פתרון שתי המדינות". המערכת הפוליטית סערה, והתגובות הגיעו מכל עבר.

מאחורי המהלך הזה עומדת כנראה מחשבה אסטרטגית לבחירות הקרובות. בעוד במערכות הבחירות הקודמות לפיד שיחק בשביל הגוש, עד כדי הקרבת קולות על מנת להציל מפלגות קטנות, נראה שבבחירות הקרובות ראש הממשלה מסרב לשחק את המשחק הזה.

בבחירות הללו, כשהמלחמה על קולות המחנה שלו היא הגדולה ביותר, ראש הממשלה עושה שינוי כיוון מהאסטרטגיה שלו, ועל כן צריך לתהות - למה?

הניתוח המוביל כרגע הוא שלפיד רוצה לחסל את אופציית גנץ ולהפוך אותה ללא רלוונטית. מה שנקרא: תרחיש איזנקוט. להפוך את גנץ לקטן מספיק בשביל שהשאיפות שלו להפוך לראש הממשלה ייראו מגוחכות מייד לאחר הבחירות. רבים וטובים עברו תהליך דומה. אבי גבאי, למשל, שכבש בסערה את ראשות מפלגת העבודה ורץ לראשות הממשלה - נמחץ על ידי תוצאות הסקרים ותוצאות האמת. כך לפיד רוצה לעשות לבני גנץ. אף שזה ניתוח נכון, אני מאמין שיש נקודה נוספת שמתפספסת במהלך הדיון הזה.

אם אנחנו יוצאים מנקודת ההנחה שלפיד שואף להקים ממשלת שינוי נוספת, המהלכים שלו אכן מובילים למסקנה כי הקרב שלו הוא מול גנץ. אבל אם אנחנו משנים נתון אחד, כל הניתוח שלנו ישתנה. אם, נגיד, נשתעשע ברעיון שלפיד חותר להגיע חזק למשא ומתן מול נתניהו.

ברגע שאנחנו משנים את הנחת היסוד, הפרשנות אחרת: לפיד רוצה להגיע למו"מ הזה חזק וגדול, והכי חשוב - עם אלטרנטיבה. המחיצה שלו את חברותיו לגוש נראית הרבה יותר הגיונית אם זה צעד שהוא שוקל את מעלותיו. החלק הראשון יהיה למנוע מנתניהו 61. לפיד מעריך, כנראה בצדק, שגם עם קמפיין שתייה, מרצ והעבודה יצלחו את אחוז החסימה. ואז הוא יוכל לומר לנתניהו, "יש שלוש אופציות: או שאני ממשיך כראש ממשלת מעבר, או שאני מקים ממשלת מיעוט, או שתיקח רוטציה ותיתן לי שנתיים ראשונות". לפיד מבין שכל עוד יצליח להישאר בלשכת ראש הממשלה ויחדיר את הספק שמא יעשה לנתניהו דבר דומה למה שהוא עצמו עשה לגנץ - הוא יוכל גם למכור את זה למצביעיו. אם זאת אכן התוכנית שמתגבשת במחנה לפיד, הצעדים האחרונים מדויקים מאוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אורי צירלין

אורי צירלין הוא יועץ תקשורת במשרד ניהול הקמפיינים הציבוריים WBN

כדאילהכיר