שבתאי אינו כוכב

נתחיל מהידוע: המפכ"ל הנוכחי, רב־ניצב קובי שבתאי, הצליח לעמוד במשימה שרבים חשבו שהיא כמעט בלתי אפשרית:

הוא הביט בגאווה ברף הנמוך מים המלח שהציב קודמו בתפקיד, רוני אלשיך, והצליח - בעזרת המון עבודה והשקעה ראויה לציון - להנמיך את רף תפקוד משטרת ישראל אפילו יותר. בתקופתו הקצרה, הפכה משטרת ישראל לגוף אף יותר מנוון וחסר רלוונטיות בקרב חלקים נרחבים באוכלוסייה.

אם היו ספקות בנושא, טיזר לראיון עומק עם שבתאי ב"ידיעות אחרונות" מחק את כולם. ספוילר: האסון במירון? הפוגרומים בערים המעורבות? הדרום הפרוע? זה לא הוא, זה הם. כל מיני "הם": הממשלה, גורמים פוליטיים, עדי ביטי, הקורונה ומזג האוויר.

סטטיסטית, יש סיכוי סביר שעד פרסום הראיון המלא, אזרחית ישראלית מהשומרון או מבנימין תותקף ותישדד בכביש: רכב ערבי יתנגש בה "בטעות" מאחור, היא תצא להחליף פרטים, תוטח לקרקע באלימות ורכבה ייעלם. בערך בעת קריאת העמוד השני, תתקבל בוואטסאפ הקהילתי של אחד מיישובי הדרום עוד הודעה לקונית על כך שכדאי להימנע בשעות הקרובות מכביש כזה או אחר בגלל אבנים, או בגלל שיירות של ג'יפים עם נוסעים שיורים באוויר. עד סוף הכתבה ישוחררו מתשאול בן דקה וחצי כ־20 שב"חים, אחד מהם יהיה (חלילה) תאום של אותו שב"ח ששוחרר בשבוע שעבר כדי לבצע פיגוע בחולון, ובמקביל - יוארך מעצרו של קשיש עם מימיה שמלמל תפילה בהר הבית.

המצב הנוכחי הוא שבמשטרת ישראל יש כוח אדם אידיאליסטי וחדור מטרה - שכולו מסורס, מסואב בדרגים הבכירים ומשתדל להימנע בכל מחיר מכל דבר שעלול לסבך אותו. כשזה המצב, אנשים עלולים לשים לב, לא עלינו, ולכן במשטרה דואגים להפגין נוכחות, אבל רק כזו שתיראה טוב ברמה התקשורתית.

והתקשורת המיינסטרימית, נזכיר כאן, היא פארודית וסמי־גזענית, ואת רוב משאביה היא משקיעה בניסיון לייצר נרטיב שקרי שיש פה אלימות בעיקר מצד אחד (והוא לא הצד הערבי).

כך יוצא שרוב אזרחי ישראל ניצבים מול משטרה שעלולה לא רק לעמוד מנגד, אלא אף לצאת נגדם, ועל כך יעידו תושבי השומרון שפגשו אותו כמפקד מרחב. ושיא השיאים בטיזר עם שבתאי, זה שמסמל את כל מה שמסוכן, גרוע, רקוב ובלתי מתפקד בצורת ההתנהלות שלו - בפרעות הבאות (שעוד יגיעו), מצהיר שבתאי, הוא יפשיל שרוולים ויעשה את הדבר היחיד שיעצור את הטרור בישראל: הוא יחסום את הרשתות החברתיות. "אנחנו מדינה דמוקרטית, אבל יש גבול". עמוק בתוך הפרעות הקודמות, כשערבים שרפו דירות וביצעו לינצ'ים בעוברי אורח, רוב אוכלוסיית ישראל לא ידעה על כך (כי התקשורת לא טרחה לדווח).

שלושה ימים של אימה ברחובות לוד, רמלה ועכו - ואין משטרה בעיר. תושבים נצורים התקשרו שוב ושוב למשטרה, ונענו ב"יהיה בסדר, מטפלים" במקרה הטוב, וב"שוב אתם?" במקרים הנפוצים יותר. ההתעוררות החלה כשתושבי הערים שידרו ודיווחו מהשטח לרשתות. או אז נגמרו לשבתאי התירוצים, והוא נאלץ לשלוח כוחות, שכמובן, בתחילה עסקו במניעת הגעת מתנדבים יהודים לעיר - הרי אין סכנה גדולה יותר למשטרה מאזרחים שמוכיחים שהמשטרה לא עובדת.