"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כשהמשטרה מתייאשת

המסמך של המשטרה שמגדיר את עבירות היומיום כלא־דחופות הוא ניתוק מוחלט מהאזרחים שעליהם הבטיחה להגן • כך גם דממת האלחוט של השר הרלוונטי ורה"מ

,עודכן
0השמעה
מפכ"ל המשטרה בזירת תפיסת המחבל ביפו, צילום: קוקו

הפסיכיאטר קרל גוסטב יונג כתב כי "בכל כאוס יש קוסמוס. בכל אי סדר יש סדר נסתר".

החלטת המשטרה שלא להגיע למקום העבירה או לנפגע העבירה במקרה של "גניבת רכב, גניבה חקלאית, חפץ תשתיות טלפון ועוד" אלא להסתפק בשליחת ווטסאפ להגשת תלונה, היא למעשה יצירת כאוס אזרחי שייצר סדר נסתר, אלים וכזה שעלול לייצר אנדרלמוסיה.

השתיקה של השר לביטחון הפנים ושל ראש הממשלה היא מתן לגיטימציה לאסון חברתי. אם המדינה הרימה ידיים, הרי צריך לחשוב על הקמה של משטרה מקומית תחת הרשות המקומית, בהתאם לסמכויות ואחרי שיח חברתי שצריך להתקיים במהלך הבחירות הקרובות.

לפני שנים, ביישוב במרכז הארץ שסבל ממכת פריצות, יזמו התושבים משמר יישובי. באחד הלילות נתפס "הפורץ": הוא הופשט, נקשר לעץ, נצבע ואחרי יממה נשלח לביתו כדי לספר לאחרים מה יקרה למי שייתפס. המעשה היה תוצאה ישירה של חוסר אמון במשטרה. מרגע שנתפס החשוד בפריצה הפכו התושבים לשוטרים, לחוקרים, לשופטים ולמי שמוציאים את גזר הדין לפועל. איני יודע אם מדובר היה באמת בפורץ או רק בחשוד, כל בר דעת יסכים שאין להשפיל אותו או לחקור אותו כשהוא עירום, מוכה ומאוים.

בחזון משטרת ישראל נכתב "נפעל מתוך שליחות ומתוך מחויבות כדי להקנות ביטחון אישי וביטחון חברתי לאזרחי המדינה, לתושביה ולאורחיה, כדי להעניק להם שירות איכותי ושוויוני וכדי לשפר את איכות חייהם, בד בבד עם פעילותנו הנחושה לאכיפת החוק". ביטחון אישי מתערער כשמגלים באמצע הלילה שפרצו לנו הביתה, שהתכשיטים נעלמו. ביטחון אישי מתערער כשלא מגיע למקום שוטר מקצועי שיבצע סריקה בבית. נוכחות שוטר אחרי טראומה כזו לצד נפגע העבירה היא חלק משמעותי בהקניית הביטחון, אגב, גם בהיגיון של הזהירות הנדרשת.

המסמך המשטרתי שהופץ ומגדיר את העבירות של היומיום כלא־דחופות הוא ניתוק מוחלט של המשטרה מהאזרחים שעליהם הבטיחה להגן. ניתוק עולה גם מדממת האלחוט של השר הרלוונטי וראש הממשלה. על תחושת חוסר הביטחון האישי צריך לדבר בבחירות הקרובות, על התחושה שהמשטרה קורסת, על הצורך למצוא לה מבנה ארגוני חדש. כאוס הבחירות הוא גם הזדמנות לסמן דרך חדשה.

האזרח הפשוט רוצה ששוטר יגיע לביתו כשהוא מגלה כי נפרץ. שאם נגנב רכבו, למקום יגיע שוטר ויחפש מידע או ראיה אחרת. האזרח רוצה להרגיש שלשוטר אכפת ושלמשטרה אכפת ושיש מי שמגן עליו. ההחלטה של המשטרה לטאטא 50 אלף עבירות בשנה היא יצירת כאוס שתביא ליצירת משטרות פרטיות, שלא בטוח שיעמדו בסולם הערכים שמבקשת לעצמה החברה הישראלית, והכאוס שייווצר יכריח אותנו להתרגל לסדר נסתר מתוך אי הסדר שכפו עלינו המשטרה והשר העומד בראשה בצעד של איוולת נוראית.

אם המדינה מכריזה שאינה יכולה לתת מענה, צריך לבצע תהליך מסודר ולהעניק סמכות לרשויות המקומיות להפעיל משטרה מקומית עם סמכויות והגדרות, באילו מקרים היא מקבלת אחריות ובאילו מקרים תהיה האחריות על המשטרה הארצית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

עודד רביבי

הכותב הוא עורך דין, סא"ל (מיל') ולשעבר ראש מועצת אפרת

כדאילהכיר