"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
תגובה

שיטת הממשל כאן חולה

ההצעה של המרכז בדבר הקמת ממשלה על ידי ראש המפלגה הגדולה, לצד ביטול חלק ממנגנוני הפיזור האוטומטיים של הכנסת, יחזקו את הרשות המחוקקת ואת נציגי הציבור, ובכך יתרמו לדמוקרטיה

,עודכן
0השמעה
קלפי בבחירות, צילום: לירון מולדובן

במאמרו"מי מסכן את הדמוקרטיה?"במדור זה אתמול, טען אבי בראלי כי ההצעות של המרכז להעצמת האזרח והמכון הישראלי לדמוקרטיה לשינויים בשיטה נועדו "להפקיע מהאזרחים את הכוח הפוליטי המהותי שלהם בפוליטיקה של נציגים". ישראל מצויה במשבר חוקתי־שלטוני עמוק. על הצורך בתיקון השיטה מסכימים כולם, על מהות התיקונים הנדרשים יש ויכוח. כל דיון על הצעות ורפורמות בשיטה צריך להתבסס על עובדות ועל בחינה מעמיקה של יתרונות וחסרונות.

עיקר קצפו של פרופ' בראלי יוצא כנגד ההצעה, שלפיה ראש המפלגה הגדולה ביותר, בתנאי שהשיג 40 מנדטים, יהיה ראש הממשלה לאחר הבחירות ללא צורך בהצבעת אמון של הכנסת. נטען כי בכך תחוסן הממשלה ותשלוט מבלי שיהיה לה רוב בכנסת.

טענותיו של פרופ' בראלי אינן נכונות בכל הנוגע להצעות של המרכז להעצמת האזרח:

ראשית, בניגוד למשתמע ממאמרו של בראלי, יש מדינות לא מעטות שבהן לא נדרשת הצבעת אמון בעת הקמת הממשלה בדומה להצעה של המרכז להצעת האזרח, כגון: אוסטריה, פינלנד, הולנד, בריטניה, נורבגיה.

שנית, הטענה של בראלי שבדרך זו תשלוט ממשלה שאין לה רוב בכנסת - אינה נכונה, וזאת משום שבכל שלב רוב של חברי הכנסת (61) יכולים להצביע אי־אמון בממשלה ולהקים ממשלה חדשה.

שלישית, בראלי אינו עורך הבחנה ראויה בין הכנסת לבין הממשלה, והוא חוטא באחת הבעיות הקשות של שיטת המשטר הישראלית: התכת רשויות בין הכנסת לממשלה. עצם הקמת הממשלה על ידי ראש המפלגה הגדולה ביותר אינה מעניקה כמובן לממשלה זו את היכולת להעביר חוקים ללא רוב בכנסת.

ככל שאכן הקואליציה תורכב ממיעוט חברי כנסת, תהא הממשלה חייבת לגייס רוב באמצעות קואליציות "אלכסון" אד הוק לחוקים מסוימים או הסכמות עם מפלגות על "תמיכה מבחוץ". בכך תצא הדמוקרטיה הישראלית נשכרת בהעצמת כוחה של הרשות המחוקקת, בניגוד גמור לטענות של בראלי.

התרבות השלטונית הישראלית חייבת להפסיק להירתע מהמושג של "ממשלת מיעוט". מדובר בדפוס שכיח בדמוקרטיות פרלמנטריות. ד"ר אסף שפירא מציין כי "מאז מלחמת העולם השנייה כשליש מהממשלות שקמו בדמוקרטיות האירופיות היו ממשלות מיעוט". מובן שממשלת מיעוט חייבת רוב בכנסת כדי להעביר חוקים, וכאמור ניתן לעשות כן על ידי בניית הסכמות אד הוק או "תמיכה מבחוץ".

רביעית, בראלי מתעלם מכך שההצעה בדבר הרכבת הממשלה על ידי ראש המפלגה הגדולה היא תמריץ לחזרה לשתי מפלגות גדולות, ומרב הסיכויים שאחרי הבחירות יצליח ראש המפלגה הגדולה להקים קואליציה בתמיכת רוב חברי הכנסת, תוך מניעת "סחטנות" של מפלגות קטנות.

על כן, ההצעה של המרכז בדבר הקמת ממשלה על ידי ראש המפלגה הגדולה, לצד ביטול חלק ממנגנוני הפיזור האוטומטיים של הכנסת, יחזקו את הרשות המחוקקת ואת נציגי הציבור, ובכך יתרמו לדמוקרטיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מתן גוטמן

מתן גוטמן הוא דוקטור למשפטים, מומחה במשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן ועמית מחקר במרכז להעצמת האזרח

כדאילהכיר