לראות אחרת: הסדרה של אפל TV שעצבנה אותי

אני חולק כבוד לעוצמתה של מכונת התעמולה הפרוגרסיבית. אחת החזיתות החשובות שבה היא מכה את השמרנות שוק על ירך היא הבידור האלקטרוני, וחוד החנית של התעמולה הפרוגרסיבית הוא הסוגה הפופולרית סדרות.

בתור שמרן פרנואיד סיגלתי לעצמי את שיטת "המסך המפוצל" לצפייה בסדרות, פיצול שמתרחש בתודעה שלי. הסדרה הנוכחית שעליה אני משחית את זמני הפנוי מגיעה מבית היוצר של Apple-TV ושמה בישראל "See" ("לראות"). הסדרה הזו, שאינה חריגה בקרב אחיותיה, יכולה לשמש מקרה מבחן לכל הסוגה.

העלילה מתרחשת בעתיד דיסטופי, בעולם שמשתקם משואה סביבתית (כמובן) ומעט האנשים ששרדו את האסון, הם וצאצאיהם, שורדים בו כשהם עיוורים לחלוטין. בעוד בחלק הימני של המסך המפוצל אני רואה סדרה נהדרת, ולרגעים אפילו משובחת, בחלק השמאלי של המסך אני נחשף למסרים קיצוניים ולאמירות פוליטיות־חברתיות מחרידות.

התֶמה, רעיון העל השולט בעלילה, הוא התא המשפחתי והמאמצים ההרואיים להצילו, וכאן אני נתקל בגילוי ראשון של סכיזופרניה. מצד אחד, כל פרק בסדרה מהלל את המשפחה, ומצד שני כל המסרים מכוונים למטרה אחת - החרבת המבנה המסורתי של אותה משפחה.

האב נלחם להציל את אהוביו במציאות דיסטופית ולשמור אותם מלוכדים, אך סובל מאותה השסעת. מדובר בגבר שהוא הארכיטיפ הקלאסי, ושלשמחתי אינו מודרני כלל. גבר חזק, שאינו עסוק בבחירת עניבה תואמת אלא בציד איילים לטובת ארוחת צהריים ובריסוק גולגולותיהם של שודדים המאיימים על יקיריו. סלע איתן של ערכים שמרניים וכמויות טסטוסטרון מעוררות חדווה.

אותו גבר אמנם עומד בראש המשפחה, אבל המשפחה המוצגת על המסך היא יצור שונה לחלוטין מזה שמוכר לי.

ראש המשפחה הוא אב חורג, ולעומתו, אביהם הביולוגי של ילדיו הוא דמות פסיכוטית ומרושעת, אשר נשלחת להתבייש בפינה מייד בפרקים הראשונים. בניגוד לאב הביולוגי המיושן והמיותר, האב החורג מתפקד בצורה מעוררת קנאה (כמובן).המשפחה גיבורת הסדרה, כמו מרבית משפחות נטפליקס - מעורבת. הופעתם של ילדים כהי עור להורים לבנים כה נפוצה, עד שהצופה מפסיק לשאול את עצמו אם זה בכלל אפשרי. גבר שלישי מפציע בסערה בעונה השנייה והופך להיות בעל נוסף לאהובתו ואם ילדיו של בעלה הנוכחי. לאחר פרק וחצי, ובעידוד התסריטאי, משלים ראש המשפחה עם הרכש החדש והכל סבבה אגוזים.

הסדרה מטיפה מוסר ומעודדת שמירה על ערכי המשפחה, וכישלון ערכי בעניין הזה מוקע ונכתש במונולוגים ארוכים. אלא שה"משפחה" היא לא בדיוק מה שהייתי רגיל אליו. מה שלא נפסל, למשל, הוא גילוי עריות. אדרבה, בנו של הגיבור מתחתן עם אחותה של אמו והם מגדלים ביחד בן לחופה ולמעשים טובים.

הסדרה "לראות" אינה יוצאת דופן. היא חלק מתנועה תרבותית, עולם ערכים בדיוני שהיה יכול להיות משעשע אלמלא היה רעיל לתודעה של כולנו, ולולא היה חלק מקמפיין מאורגן למופת.