"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בין בן־אל לג'וני דפ

המצקצקים שטענו שלא לגיטימי להשמיע את דבריו האיומים של בן־אל תבורי נגד האקסית ובנו הפעוט - דרשו מנגד סיקור מתמשך של פרשת ג'וני דפ ואמבר הרד • כיוון שגיבורי הפרשות הללו לא מבינים עברית זה פחות צהוב, או יותר תרבות?

,עודכן
0השמעה
בן-אל תבורי ואורטל עמר, צילום: ניר פקין

בשולי הפירוק הדרמטי של הצמד סטטיק ובן־אל, ננזפתי בשבוע שעבר על דיווח אחר שנגע לחצי מהצמד. מתברר שכעיתונאית בתחום התרבות, וכשדרנית בגלי צה"ל, לא לגיטימי להשמיע את דבריו האיומים של בן־אל תבורי נגד האקסית ובנו הפעוט תו פרינס. "זה צהוב", אמרו לי. "זה לא תרבות!", "אפילו בגיא פינס נמנעו".

הסיבה שבגללה הוקפאה השתתפותו כשופט ב"הזמר במסכה", שבגללה איבדו השניים את הקמפיין למילקי, והיתה כנראה עוד מסמר בארון הזוגיות המקצועית של השניים, לא ראויה ליומן חדשות.

האמת, מאסתי בצדקנות ובמוסר הכפול של חבריי וחברותיי בעיתונות המהוגנת. בקורס העיתונאים של גלי צה"ל, הדבר הראשון שלמדתי הוא מה ראוי לשידור. התשובה פשוטה: אם המידע שבידי הוא חדש, חשוב או מעניין, למאזינים ולמאזינות יש סיבה לשמוע אותו. לא צריך לעמוד בשלושת התנאים. אחד מספיק. האם עצם קיום ההקלטות חדש? כן. מעניין? בוודאי. חשוב? כאן כנראה נחלקו הדעות בעת השידור. אני עדיין חושבת שכן.

אותם עורכים ועורכות שמתרעמים על השמעת ההקלטה (המצונזרת, לטובת האזנה משפחתית) של בן־אל תבורי, הם אלה שקראו לי לפרוץ לשידור, ביומן הערב של התחנה הצבאית, עם ידיעה מאתר הרכילות האמריקני TMZ - "אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט מתגרשים" רחמנא ליצלן! הסיקור, שנמשך כמה ימים, סיפר על הכוכב ההוליוודי כי הוא שיכור שנוהג באלימות כלפי אשתו וילדיו.

אותם מצקצקים הם גם אלה שדרשו סיקור מתמשך שלפרשת ג'וני דפ ואמבר הרד, כולל עדויות נוראיות מבית המשפט והכפשות חמורות לא פחות ברשתות החברתיות. כיוון שגיבורי הפרשות הללו לא מבינים עברית זה פחות צהוב, או יותר תרבות?

זה לא שבחו"ל כולם מרוצים מהכיוון שאליו הולכת העיתונות. אבל גם כשלא מרוצים, עושים מה שצריך. חפשו ב־CNN או ב"ניו יורק טיימס" את פרשות דפ והרד או ג'ולי ופיט, ותגלו אותן במלוא הדרן, ציטוטים והכל. למעשה, בימים אלה נחשפו, בכל גופי התקשורת המכובדים בארה"ב, פרטים חדשים מחקירת ה־FBI בעניין תקרית אלימה מ־2016 שבה תקף בראד פיט את אנג'לינה ג'ולי לפי עדותה. האמינו לי, התיאורים קשים לא פחות מדבריו של תבורי.

באקדמיה כבר מזמן מתייחסים למושג Infotainment. החדשות הן לא רק חדשות, נצרוך אותן כי הן גם בידור. לכן חברי וחברות הכנסת יצטלמו לכתבה עם הנכדים, או לצד סיר מהביל של מאכל עמוס רוטב סמיך. לכן נקרא על השנה המאתגרת בחייה של כוכבת זו או אחרת. האם ה"הישגים" העיתונאיים הללו משפיעים במשהו על חיינו? מסופקתני. האם הם צהובים? לפעמים. לדידי, מי נפרד ממי, מי התחתנה ומי מצפה לילד - לא רלוונטי במשדר חדשות. אבל אף שאינם נבחרי ציבור, הכוכבים והכוכבות נמצאים, לטוב ולרע, בלב החיים הציבוריים. אני מתעקשת שיש ערך לדיון בהתנהגויות קיצון, אף שהתרחשו הרחק מאור הזרקורים, של מי שכולנו נושאים אליהם עיניים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר