"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בן גביר, כך תתמודד עם "מצביעים פריכים"

כדי שבן גביר יוכל לצלוח את אחוז החסימה בבחירות הקרובות, הוא צריך ללמוד משגיאות פייגלין • הקמפיין שלו חייב להתמקד בחיסול תחושת השאננות - קמפיין געוואלד תמידי שבו אסור להרגיש לרגע אופטימיות

,עודכן
0השמעה
בן גביר. לא להיות שאנן, צילום: אורן בן חקון

איתמר בן גבירעמד ליד דוכן הנואמים החדש מהניילונים, דוכן מעוטר בסיסמה חדשה: "הגיע זמן בן גביר".

כשצפיתי בהצהרה התגנבה לתודעתי תחושה קלה של דז'ה־וו. נזכרתי במפלגה אחרת שרצה אך לפני שלוש שנים: מפלגת זהות בראשות משה פייגלין.

התחושה הזאת לא עלתה סתם. יש נקודות השקה רבות בין שתי המפלגות האלה, נקודות שאם בן גביר לא ישים לב אליהן, הוא ימצא את עצמו במצב דומה לזה שסיים לא מזמן במקום לא ריאלי ברשימת הליכוד לבחירות הקרובות.

אצל שתי המפלגות הללו, התחיל מה שבעגה המקצועית נקרא "דיבור". קודם יש לחשושים בברנז'ה, ולאט־לאט זה מחלחל לציבור הרחב - הוא יכול לעשות את זה.

הפריצה המהירה של פייגלין קדימה, וההתברגות שלו במקום גבוה בכל אחד מסקרי הטלוויזיה המובילים במהלך מערכת הבחירות, העניקו לו את תואר "הפתעת הבחירות" עוד לפני שהתרחשה. תוצאות הסקרים אפשרו לפייגלין להתנהל במערכת הבחירות כחבר כנסת שטרם נבחר, ממש לא מפלגת נישה, חלק לגיטימי ואינהרנטי מהממשלה הבאה. אף שהיה נראה כי התחושה הזאת היוותה את מקור הכוח שלו, בדיעבד התברר כי משם הגיע כישלונו.לבוחרים האפשריים של פייגלין לא היתה תחושת דחיפות, ולא היה בייס מאורגן שילך איתו באש ובמים. לפייגלין היו "מצביעים פריכים". כל אחד מאיתנו מכיר אותם, אלה שצועקים חזק לפני, אבל ביום הבחירות? במקרה הטוב מצביעים למישהו אחר, ובמקרה הרע הולכים לים.

בן גביר מוצא עצמו בנקודה דומה לזו שמצאה את עצמה מפלגת זהות - גם לו אין בייס אמיתי וחזק. לעומת יריבו וחברוסמוטריץ', המחזיק ב־3-2 מנדטים שלא זזים, בן גביר הראה שהבייס הקשיח של מפלגתו הוא בערך מנדט. המשמעות של הדבר הזה ברורה: בן גביר יצטרך להביא מצביעים חדשים, חלקם מהציבור הפריך, ולעומת סמוטריץ' - לו אין את רשת הביטחון של בייס חזק ותומך. כמו פייגלין בסקרים של אז, הוא עומד באופן יציב מעל אחוז החסימה, אבל הדיגום הזה מטעה - אינו מחשב את פריכות המצביעים, והוא לא מביא בחשבון את עוצמת הבייס.

כדי שבן גביר יוכל לצלוח את אחוז החסימה בבחירות הקרובות, הוא צריך לבצע מהלכים שפייגלין לא השכיל לעשות. אסור לו להתבשם מתוצאות הסקרים. הקמפיין שלו חייב להתמקד בחיסול תחושת השאננות. קמפיין געוואלד תמידי, אסור להרגיש לרגע אופטימיות. התהליך שבן גביר צריך להעביר את המצביעים הפוטנציאליים שלו הוא דה־פריכיזציה, התחושה שבלי כל אחד ואחד מהם למפלגה שלו לא יהיה סיכוי. זה האתגר הגדול שלו בבחירות הקרובות, אם ירוץ לבסוף לבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אורי צירלין

אורי צירלין הוא יועץ תקשורת במשרד ניהול הקמפיינים הציבוריים WBN

כדאילהכיר