"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
המנדטים השקופים - לשבור את קללת ה-61
כשמפלגות מתמקדות בהמרצת האוהדים ה"טבעיים" בערים הגדולות, הן שוכחות שהפוטנציאל נמצא דווקא בעומק הפריפריות • הדרך לשבור את התיקו עוברת בהקשבה, באכפתיות ובפתרונות לבעיות האמיתיות בחיים
בחירות 2021 בטמרה, ארכיון | צילום: מישל דוט קום

המנדטים השקופים - לשבור את קללת ה-61

כשמפלגות מתמקדות בהמרצת האוהדים ה"טבעיים" בערים הגדולות, הן שוכחות שהפוטנציאל נמצא דווקא בעומק הפריפריות • הדרך לשבור את התיקו עוברת בהקשבה, באכפתיות ובפתרונות לבעיות האמיתיות בחיים

אבי דבוש
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

הרבה עיניים נישאות למפלגות המתנדנדות מסביב לאחוז החסימה. לתשומת לב פחותה זוכים האנשים שלא באים להצביע. בבחירות האחרונות עמד שיעור ההצבעה הארצי על 67%. המגמה ברורה: ככל שהמצביע מגיע מעומק הפריפריה החברתית, כך גדל באופן משמעותי הסיכוי שהוא יימנע מהצבעה. בטבריה 45% מבעלי זכות הבחירה לא הגיעו לקלפי. באופקים כ־40%. בחברה הבדואית המספרים קופצים ל־53% ברהט ול־60% בחורה.

החיים בעוני מנוכרים ואדישים למערכת הפוליטית. אם אני בעל מוגבלויות שחי במעלות תרשיחא, מה יועילו לי נתניהו או לפיד? אם אני צעיר מובטל בשבט אבו ג'ווייעד, למה שאבזבז את היום שלי בנסיעה יקרה לקלפי?

כשמפלגות מתמקדות בהמרצת האוהדים ה"טבעיים" בערים הגדולות, הן שוכחות שהפוטנציאל לשבור את קללת ה־61 נמצא דווקא בעומק הפריפריות. מי שהבינו את זה בבחירות האחרונות היו, למשל, רע"מ. הם הצליחו לגרוף את מרבית הקולות בחברה הבדואית ופרצו את אחוז החסימה, בניגוד לסקרים שפספסו לגמרי את המגמה. העלאת שיעור ההצבעה בערים הבדואיות ובכפרים הבלתי מוכרים בנגב תפעל לטובתם.

בעבר, הליכוד ידע להמריץ את הבוחרים בערי הפיתוח. באמצעות עבודה ממוקדת מ־1965 הצליח הליכוד להפוך את ערי הפיתוח, שנמנעו מהצבעה או הצביעו מסורתית למפא"י, למעוזים פוליטיים שלו. ש"ס עשו זאת באמצעות חלוקת מזון ובניית חלופות חינוכיות מוזלות לבני הפריפריות.

איך אפשר לשנות מגמות? מתחברים לחיים. בספר "כלכלה ענייה" מציגים זוכי פרס נובל, בנרג'י ודופלו, איך מדיניות של מאבק בעוני עוברת במחקר ובחיבור לאנשים עצמם. שנים ארוכות התרגלנו לדבר עליהם ולא איתם. חיבור רציף לאורך שנים, שמדגים הקשבה, מענה לצרכים וסיוע להתארגנות, יכול לחולל גם שינוי אלקטורלי.

בארה"ב מתקיים מאבק נגד חסמי הצבעה למיעוטים מופלים. הדרישה לקרוא וכתוב ולרישום מוקדם, וכן הגדלת המרחק מקלפיות, הן חלק מהפרקטיקות להשאיר עניים, בדגש על נשים שחורות, מחוץ למשחק. בישראל הכפרים הבלתי מוכרים בנגב סובלים מהיעדר קלפיות ביישוב, מה שמקטין באופן משמעותי את ההצבעה בכלל, ואת הצבעת הנשים הזקוקות להסעה בפרט.

ויותר מכל: קידום מדיניות רלוונטית. לחיים בעוני לא נוגעות תוכניות תיאורטיות על רפורמות. מה שנוגע זה מוקד חירום ביישוב מחוסר מערכות בריאות. גנים מסובסדים ויום לימודים ארוך. שוברי מזון והכשרות תעסוקה מתאימות. אין קיצורי דרך. הדרך לשבור את התיקו עוברת בהקשבה, באכפתיות ובפתרונות לבעיות האמיתיות בחיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...