"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האסטרטגיה המסוכנת של איילת שקד

השרה שקד מוצאת עצמה בסיטואציה פוליטית בעייתית • היא התעקשה לא למצב את עצמה מחדש אלא למכור רעיון - צעד שעלול לפגוע בסיכוייה לצלוח את אחוז החסימה

,עודכן
0השמעה
איילת שקד, צילום: אורן בן חקון

איילת שקד פרסמה במהלךמבצע "עלות השחר"תמונה בעמוד הטוויטר שלה שמסמלת את הקמפיין שלה. בתמונה רואים את ראש הממשלה לפיד יושב מול יו"ר האופוזיציה נתניהו ומעליה הכיתוב: "יחד נלחמים. יחד מנצחים". אמנם כוונת המשוררת ברורה ועומדת בליבת קמפיין האחדות של שקד, אך נראה כי המסר שוב מתפספס: אם כל כך טוב ביחד, אולי פשוט נצביע למי שאנחנו מעדיפים, ונקווה לטוב.

השרה שקד מוצאת עצמה בסיטואציה פוליטית בעייתית. בעוד ראש מפלגתה לשעבר הצליח למצב את עצמו פרסונלית בשנה האחרונה, עבד על מיתוגו המתון והחדש והצליח לאסוף סביבו תומכים, גם אם לא רבים, לקו החדש - אלה שבשיח נקראים "הבנטיסטים", שקד סירבה ללכת בדרכו. אולי משום החשש להתקבע במקום שהיא לא רוצה, אולי כי לא גיבשה עד הסוף את עמדתה. למעשה, שקד התעקשה לא למצב את עצמה מחדש. למה זה חשוב? כי בפוליטיקה העכשווית כל אחד חייב כמות לא מבוטלת של הערצה ציבורית. במידה מסוימת של אמת אפשר לטעון שהמרכיב האישיותי חשוב יותר מהרעיונות שאותם הפוליטיקאי מקדם. תפיסת הציבור את האיש שהם מצביעים לו היא קריטית.

יחד נלחמים. יחד מנצחים.pic.twitter.com/SXZ0nLTs10

— איילת שקד Ayelet Shaked (@Ayelet__Shaked)August 7, 2022

התקלה האסטרטגית של שקד בקמפיין שלה עלולה לסכן את המיצוב שלה להמשך הבחירות ולפגוע בסיכוייה לצלוח את אחוז החסימה. שקד מוותרת על הניסיון למכור את עצמה לציבור ומנסה למכור לציבור רעיון. בתוך השיח הציבורי הנוכחי מדובר בתפיסה עם השלכות ברורות. את רעיון האחדות אפשר למכור, גם את רעיון הממלכתיות, אבל מאחורי הרעיון חייב לעמוד מישהו.דוגמה טובה לכך היא בני גנץ - הוא לא רק מדבר ממלכתיות וקורא לממלכתיות, הוא ממלכתיות. שקד לא היתה כזאת, והיא גם לא משדרת את זה. הקריאה לאחדות של שקד נתפסת כמזויפת במקרה הטוב, ובמקרה הרע נתפסת כעידוד אקטיבי להצבעה לאחד מהצדדים שאותם היא שואפת לאחד.

בסוף גם לציבור הישראלי שרוצה באחדות יש העדפה בתוך האחדות הזאת. הקמפיין של שקד מלהטט כרגע בין הדגשת החלקים הרעים של כל אחד מהצדדים, ובה בעת קריאה לאיחוד שלהם - אבל מתקשה לבסס את שקד עצמה. כל אחד מהצדדים, גם אלה שתומכים באחדות, חוששים שברגע האמת שקד תנטוש את הרעיון, כפי שנטשה רעיונות נוספים. פה מודגש עוד יותר המרכיב האישיותי, והחיסרון שלו בא לביטוי באופן הברור ביותר. אם הציבור הישראלי למד משהו בשנה האחרונה, הרי זה שרעיונות נשברים מהר מאוד, ומה שנשאר זה האנשים. קריאה לאחדות היא נושא מעניין להתמקדות בבחירות, אבל בלי לנסות להקים את פלוגות "השקדיסטים" לאיילת תהיה בעיה קשה לעבור את שלושת החודשים הקרובים ולמצוא את מקומה בכנסת הקרובה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אורי צירלין

אורי צירלין הוא יועץ תקשורת במשרד ניהול הקמפיינים הציבוריים WBN

כדאילהכיר