"עלות השחר": לפיד ניצח, בתנאים מקילים

ראש הממשלה יאיר לפיד, בסך הכל חודש ימים בתפקיד, יכול לזקוף לזכות עצמו התנהלות מופתית בסבב הלחימה התורן מול עזה. לפיד הכיר במגבלות של עצמו - תכונה חשובה במעמדו - ונשען על שר הביטחון המנוסה בני גנץ, שהיה הגורם הדומיננטי בניהול מבצע "עלות השחר" בהיבט הביטחוני כמובן, אך גם המדיני.

לפיד, גנץ, וגם נפתלי בנט שמילא תפקיד משמעותי בדיונים, ידעו מתי להיכנס למערכה ומתי לצאת ממנה. הם לא נלחצו מהביקורת הציבורית בשבוע שעבר על "העוצר" שהוטל על יישובי הדרום, לא נבהלו מאיומי חיזבאללה ולא נכנעו לדרישות הג'יהאד האסלאמי. גם המזל שיחק להם - לחמאס לא התאימה עכשיו מלחמה בישראל, כך שהיקפי העימות היו מראש מוגבלים, וזהו תנאי מקל מאוד ביחס לעבר.

במהלך המבצע ולאחריו, לפיד ידע לומר את הדברים הנכונים, וזו נקודת זכות. אמש, גם הוא וגם גנץ ניסו בנאומיהם לגרוף הון פוליטי על מבצע מוצלח, ולנגן על רגשות פטריוטיים. אך הנראות ויכולת ההתבטאות של לפיד, עולים על אלה של גנץ. ככה זה כשאחד הוכשר בשדות הקרב והשני באולפני הטלוויזיה.
והיה יתרון עצום נוסף ששיחק לידיו של לפיד.

על פי הפתגם הידוע לפיו "הימין יכול לעשות שלום והשמאל מלחמה", ללפיד לא הייתה אופוזיציה. בהצהרה אמש הודה רה"מ "לאופוזיציה ולראש האופוזיציה נתניהו שגילו אחריות ונתנו גיבוי לממשלה לאורך המבצע". במילים אלה תיאר בדיוק את מה שלא עשה הוא. כי נתניהו, בניגוד ללפיד, לא פקפק בנחיצות "עלות השחר" אלא גיבה, גם כלפי פנים וגם בתקשורת העולמית.

הגיבוי האמריקני

שלושה חודשים לפני הבחירות, ולמרות שלא היה אישור הקבינט, איש בליכוד לא רמז שלפיד יצא למבצע כדי לשפר את תדמיתו הביטחונית – טענות שנשמעו נגד נתניהו מפי פוליטיקאים ועיתונאי שמאל, בכל סבב ביטחוני. גם תדרוכים אנונימיים על "כניעה לדרישות הטרוריסטים", שהוטחו בנתניהו לא אחת אף שהיו חסרות ביסוס, לא הופיעו הפעם בפרשנויות. לפיד קיבל הנחת סלב, אנחנו כבר יודעים למה.

אך שלשום, הממלכתיות שבה נהג נתניהו, לא נענתה באותה מטבע על ידי לפיד. לשכת ראש הממשלה הוציאה במכוון תמונה שונה מאשר התמונה שהוציאה לשכת יו"ר האופוזיציה מהפגישה בין השניים.

תנאי רקע קריטי נוסף שעמד לזכות לפיד הוא הגיבוי האמריקני. אין אמנם ודאות שנתניהו היה מקבל מביידן חבל קצר יותר, אבל ברור שלפיד נהנה מהאהדה הנמשכת של הנשיא האמריקני, לו אישית ולממשלתו.

אף שהקרב הקצר הסתיים, תוצאות המערכה אינן סופיות. מבחינתם של גנץ וכוכבי, ה"זבנג וגמרנו" מול עזה שולח מסר לנסראללה, לבל יתעסק עוד עם אסדת כריש. בישראל גם שמו לב לחולשתו של חמאס. הארגון האימתני לא מצליח להשליט את מרותו על הג'יהאד האסלאמי, נזהר מלהצטרף לעימות ונזקק להקלות הכלכליות ולמשאבים מישראל.

חמאס גם מאותת בכל דרך על רצונו בעסקה לחילופי שבויים. כך שלראשונה מאז מבצע צוק איתן ב־2014 אולי יש סיכוי להתגמשות מצד הארגון בסוגיית השבויים והנעדרים. אם המזל ימשיך לשחק ללפיד, ועם קצת תפילות, יש סיכוי שהוא יהיה זה שיסגור את התיק הכואב של הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א־סייד.

השורה התחתונה היא שישראל יצאה מהמבצע וידה על העליונה. "העיתונאי", כפי שיריביו אוהבים ללגלג כלפיו, השיג תוצאות לא פחות טובות מ"הביטחוניסט". סקרי סוף השבוע ילמדו אם הציבור מתכוון לתגמל על כך את לפיד בקלפי.