האסון הבא: גשר המוגרבים

מוטב לה, לשיירת בעלי התפקידים שנכנסת לחדרי ועדת אסון מירון, פשוט להמשיך ללכת על הסרט הנע.

חבל לבזבז זמן וכוח אדם, חבל על המריבות הפוליטיות ואי־ההסכמות על זהות חברי ועדת הבדיקה לאסון הבא - אסון גשר המוגרבים - מוטב כבר להמשיך בתנופה היישר אל הוועדה הבאה. עדיף על כך יהיה להיערך מראש, אבל נראה שזו לא אחת האפשרויות שהדרג המדיני והמשטרה שוקלים כאשר הם מתכוננים - או שאינם - לט' באב, ומעבר לו.

זה לא חדש שיהודים רבים מבקשים לפקוד את הר הבית ביום ציון חורבן בתי המקדש, שחל היום, וזה גם כבר לא מהיום שמספרי היהודים ששבים אל מקורותיהם ומבקשים לראות בעצמם את המקום הקדוש ביהדות עולים בקצב מדהים.

שני הדברים הללו יחד מחייבים את משטרת ישראל ואת הדרג המדיני להיערך בהתאם לאלפי היהודים הצפויים להגיע לשער הלל (לשעבר המוגרבים) היום בשעות המצומצמות מדי המותרות לכניסת מי שאינם מוסלמים (11:00-7:30, 14:30-13:30, ללא שישי ושבת).

ארגון "בידינו למען הר הבית" שלח כבר לפני כמה שבועות בקשה לחברי כנסת לדרוש דיון פגרה בנושא ההיערכות ליום זה. לא עניין פוליטי, לא עידוד עלייה, אלא מניעת אסון. 16 חברי כנסת חתמו על הבקשה. רק 16. חלק התעלמו לחלוטין מהפנייה. 16 חברי כנסת שמעוניינים למנוע אסון, זה מה שיש לנו.הרי מהנדס העיר ירושלים התריע כבר שגשר המוגרבים דורש חיזוק מיידי, אך נוח לטמון ראשנו בחול, רק שנה אחרי שטמנו את מתינו באדמה.

המשטרה פחות שקופה מהדרג המקצועי, ולכן קשה לומר אם היא מתכוננת כראוי לעלייה ההמונית, אבל על בסיס העבר נותר להניח שלא. ביום ירושלים האחרון התריעו עולים רבים בפני המשטרה, שלא אמורה להידרש להודעות מיוחדות, כי צפויים להגיע אלפי עולים להר. אכן, הגיעו אלפים, אך מאות מהם נשארו מאוכזבים ומחוץ למתחם המקודש, פשוט כי המשטרה לא היתה ערוכה להתמודד עם כמות האנשים הגדולה שהגיעה.

בין המאות שלא זכו לעלות היו כאלה שהמתינו יותר משעתיים על גשר המוגרבים, זה שמהנדס העיר מתעקש שאינו חזק דיו וחייב לעבור תחזוקה. רק בנס לא קרה אסון. גם ביום ירושלים מזג האוויר היה חם, אך הפעם, בשילוב עם הצום הקשה, אי־המוכנות של הגופים הממונים על הר הבית מסכנת את הצמים שיעמדו שעות תחת השמש הקופחת.

לא ייתכן ששתי האפשרויות היחידות הן המתנה לאסון ושלילת זכויות. נוח לכל הנוגעים בדבר פשוט לא לאפשר ליהודים לעלות. קל לרמוס את זכויותיהם של אלה שהמשטרה והממשלה חושבות שאין להם תמיכה ציבורית, אבל עם ישראל מוכיח בהמוניו שזה כבר לא נכון ושהזלזול בהם לא יעבור בשתיקה. חילונים ודתיים, נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, דורשים לממש את זכותם ההיסטורית לבקר במקום הקדוש ביותר ביהדות, שאחרי אלפיים שנות תפילה וכמיהה נמצא שוב במדינה יהודית ריבונית. כל מה שנותר הוא שהמדינה היהודית הריבונית הזו והמשטרה הריבונית שלה ישמרו על החיים שלנו. דמנו לא הפקר.