מעצר מנהלי לגבר המכה

השבוע התחיל בהודעה מפתיעה: בית המשפט הורה, בצעד יוצא דופן, לחייב אישה לעבור למעון לנשים מוכות בשל איומים על חייה. הכותרת שניתנה לידיעה היתה "מונעים את הרצח הבא", והשופט הסביר את החלטתו בכך שנכון, יש כאן נטילת זכות מהותית של חופש תנועה, אבל "קדושת החיים קודמת לכל".

מי לא יסכים עם קביעה מוחלטת כזו? ברור שקדושת החיים קודמת. במיוחד בעיתות כמו שלנו, כשקדושה זו מופרת שוב ושוב על ידי בני זוג שלא מרוצים מהתנהגות נשותיהם. וכן, יש למנוע את רצח האישה הבאה. אבל הרשו לי לפקפק בכנות כוונת מערכת המשפט ומערכת אכיפת החוק. אולי הכותרת המדויקת יותר לסיפור צריכה להיות: "מונעים את הרצח הבא בלי להסתבך יותר מדי".

ברור שגם צעד זה מעלה לשיח הציבורי את השאלה שמתעוררת שוב ושוב כשאישה בורחת מביתה מוכה וחבולה נפשית וגופנית, ומחולצת למקלט לנשים מוכות, רחוק מחבריה, ממשפחתה, מהמוכר לה, שם היא חיה עם עוד נשים וילדים במצבה ובמצבם של ילדיה, מסתתרת בתוך סיר לחץ בתנאים נפשיים קשים. השאלה הברורה מאליה עולה תמיד, והיא נכונה ומוצדקת: למה להעניש את האישה המאוימת ולא להרחיק את הגבר המאיים?

קסתות של דיו נשפכו על השאלה המקוממת הזו, ואין לי כוונה לעייף את הקוראים. התשובה המשפטית היא שאי אפשר להעמיד לדין מישהו על משהו שהוא עדיין לא עשה.

הבעל רק מדבר. אם האישה לוקחת את איומיו ברצינות וחוששת לחייה - המדינה נותנת לה פתרון. לא אידיאלי, בלשון המעטה, אבל לפחות כזה שישאיר אותה בחיים. קדושת החיים קודמת. נכון. אי אפשר להעמיד לדין מישהו על משהו שהוא לא עשה, אבל אפשר לעצור אותו. קוראים לזה מעצר מנהלי, וזה נעשה בישראל ליהודים ולערבים כאחד. תשאלו, למשל, את אברהם יאיר ירד, צעיר בן 19 מיצהר, שהוחזק 90 יום במעצר מנהלי בלי שאיש הסביר לו מדוע. זה הכיף במעצר מנהלי: אתה לא יודע למה אתה נמצא בו ולא יודע מתי תשתחרר. זהו כלי הנותן כוח בלתי מוגבל כמעט לרשויות.

במדינה דמוקרטית לא אוהבים להשתמש בכלי הזה. הרמיסה של זכויות הפרט היא בלתי נסבלת, והרשויות משתמשות בו רק אם מדובר ב"פצצה מתקתקת" ו/או שהבאת המקרה לדיון גלוי תסגיר את המקורות המודיעיניים שהביאו את המידע הזה. במקרה עסקינן, של האישה מרמלה שיש חשש ברור ומיידי לחייה, יש מספיק אינדיקציות מי המאיים.

מדובר בפצצה מתקתקת בהגדרה. אם היה ספק, בית המשפט לא היה פוסק את מה שפסק. אם כן, מדוע לא שמים את הגבר המאיים במעצר מנהלי? אני מניחה שיש שיקולים שונים לשימוש בכלי הדורסני הזה. חלקם ענייניים, חלקם פחות. החירות של רשויות מסוימות לבחור ממי ניטלת החירות בלי יכולת להגן על עצמו ומי נשאר חופשי צריכה להיות תחת פיקוח הדוק יותר ושקוף יותר.