פסיקת בג"ץ עלולה למוטט את ביה"ד לעבודה

בתי הדין לעבודה נמנעים מאישור תביעות ייצוגיות של עובדים נגד מעסיקים, בטענה שמדובר בסוגיות מורכבות אשר לא ניתן להשליך מהן ולהתאימן לכלל העובדים. אחד מפסקי הדין הבולטים בהקשר זה נקרא "הלכת קסטרו", אלא שלפני כמה ימים בג"ץ התערב בפסיקת ביה"ד הארצי לעבודה, וביטל את הלכת קסטרו.

בג"ץ הורה לדון בהליך זה תוך הערה כי הנימוק של ביה"ד לעבודה לא רלוונטי, משום שמוסד התובענה הייצוגית נועד לתביעות פשוטות ומורכבות כאחת.

מדובר בפסיקה בעלת השלכות הרות גורל עבור אלפי מעסיקים, שתייצר עיוות בשוק העבודה. אכן, החוק מאפשר להגיש תובענה ייצוגית בביה"ד לעבודה, אך במשך השנים הגישה המחמירה שנקטו בתי הדין האזוריים לעבודה, הובילה לצמצום משמעותי של תובענות ייצוגיות הקשורות לדיני העבודה, ובג"ץ מיעט להתערב, עקב המומחיות הספציפית הקיימת ורלוונטית לתחום דיני העבודה.

החלטת בג"ץ פותחת כעת צוהר לתביעות ייצוגיות, ועלולה למוטט מעסיקים קטנים, מה שיגרום לשליחת העובדים להגיש את תביעות החוב לביטוח הלאומי לאחר שהמעסיק לא יוכל לעמוד בתשלומים וייאלץ לסגור את העסק. בניגוד לתביעות צרכניות, אשר ההפרשים הנתבעים במסגרתן יכולים להיות בין עשרות למאות שקלים, הפרשים הנתבעים בסכסוך עבודה בין מעסיק לעובד אחד הם עשרות אלפי שקלים. קחו למשל עובד בחברה שלא שולמו לו דמי חגים בתעריף מלא. בעוד שהתביעה שלו יכולה להסתכם באלפי שקלים בודדים, קבלה של תביעה כזו כייצוגית יכולה להגיע למאות אלפי שקלים ובכך למוטט את המעסיק.

מתן אפשרות להגיש תובענה ייצוגית עלול להוביל לתביעות של מאות מיליוני שקלים, אשר יגרמו גם לחברות הגדולות ביותר לשקול את צעדיהן.

אמנם מרבית ההפרות נעשות כלפי עובדים מוחלשים בנסיבות שבהן לא קיים ארגון עובדים, או שהארגון אינו ממלא אחר ייעודו וקיימת חשיבות לחיוב המעסיק בתשלומים אלו. יחד עם זאת, קביעת בג"ץ שלפיה התובענה הייצוגית צריכה לחול בעולם דיני העבודה, עלולה להוביל לתוצאה הפוכה, חרף הרצון להגן על העובדים בישראל.

הצדק שבג"ץ הכריז בהלכת קסטרו מנותק מהחסד שקיים כיום בבתי הדין לעבודה. בניגוד לתחום הצרכנות, תחום העבודה בישראל מוסדר ורווי רגולציה. מלבד החקיקה, והתקנות הרבות בתחום זכויות עובדים, על המעסיקים חל פיקוח מתמיד והם עומדים בפני סנקציות פליליות ומנהליות שמושתות עליהם במקרה של הפרת זכויות, לצד עורכי הדין אשר יכולים להגיש תביעות כספיות כנגדם.

ראוי כי בג"ץ ידון מחדש בסוגיה זו במסגרת הרכב רחב יותר. לחלופין, על הממשלה הבאה מוטלת האחריות להסדיר את הגישה באופן מסודר, אשר ימנע את ריקונו מתוכן של ביה"ד לעבודה ואת הפיכתו לזירת התגוששות בין עורכי דין בתובענות של מיליונים תוך דחיקת העובדים והמעסיקים לקצה, ואובדן הייחודיות של בתי הדין לעבודה.