"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לעצור את תוכניות המתאר הפלשתיניות

אישורן של תוכניות המתאר הפלשתיניות יוצר רצף טריטוריאלי, ומעביר בפועל שטחים הנמצאים בשליטה ישראלית לאחריות הרשות הפלשתינית

,עודכן
0השמעה

ערב ביקורו של הנשיא ביידן בישראל פרסם שר הביטחון שורה של מחוות לפלשתינים שבכוונתו לקדם. אחת מהן היא קידומן של שש תוכניות מתאר פלשתיניות בשטחי C: שלוש בגוש עציון (בתיר, חרמלה וכיסאן), אחת בבנימין (חיזמה), אחת בשומרון (חארס) ואחת בהר חברון (פאקיקס).

התוכניות כוללות הלבנה של יותר מ־1,000 מבנים בלתי חוקיים והרחבה של שטחי הכפרים במאות דונמים. מדובר בסיוע דה־פקטו לקידום התוכנית האסטרטגית של הפלשתינים בעשור האחרון: השתלטות על שטחים אסטרטגיים ביו"ש - שמבחינת ישראל הם בעלי חשיבות ביטחונית, התיישבותית, סביבתית ולאומית - והקמת מדינה פלשתינית, עוד דונם ועוד עז.

לתוכניות המקוריות שהגישו הפלשתינים למינהל האזרחי היו עלולות להיות השלכות דרמטיות, כמו ניתוק גוש עציון מירושלים. בזכות לחץ כבד של ראשי ההתיישבות הן צומצמו במידה ניכרת, אך עדיין מדובר במהלך הרה אסון. כמו כן, יש לזכור שמבחינת הפלשתינים זה רק שלב ראשון, והם ממשיכים לחתור למימוש התוכניות המקוריות שלהם.

למעט חיזמה, בכל התוכניות שאושרו מדובר בהלבנת בנייה על צירי תנועה מרכזיים, שמסכנת את חיי הישראלים הנוסעים בהם. בבתיר התוכנית יושבת על הכביש המחבר את ביתר וצור הדסה לירושלים מדרום, בחרמלה על הכביש הראשי של מזרח הגוש, ובחארס על כביש חוצה שומרון. בחארס, בפאקיקס ובכיסאן מדובר בכבישי גישה ליישובים, ואישור התוכניות עלול לנתקם ממרכז החיים.

מכל הכפרים שמיועדים להרחבה ולהלבנת בנייה נזרקים באופן קבוע אבנים ובקבוקי תבערה על הנוסעים הישראלים בכבישים, ובכל המוקדים היו נפגעים, ברכוש וגם בנפש. בינואר האחרון נרשמו יותר מ־40 פיגועי זריקת אבנים ובקת"בים מהכפר חיזמה בלבד.

חארס, חיזמה וחרמלה מוכרים ככפרים שמהם יצאו מחבלים: מחרמלה יצא המחבל שחדר ליישוב תקוע לפני כחודשיים, וכן ראש החוליה שתכננה לירות טיל נ"ט על אביגדור ליברמן בהיותו שר ביטחון; בחיזמה נדקרו במארס האחרון שני יהודים שנכנסו לכפר; ושני המחבלים שרצחו את המאבטח באריאל באפריל האחרון ברחו אל הכפר חארס.

חלק מהתוכניות צמודות ליישובים, ופרט לסיכון הביטחוני, הן חונקות את היישוב ופוגעות ביכולת ההתפתחות שלו. חרמלה יושב על הדרך המתוכננת מגבעת עיטם שבאפרת למזרח הגוש. אישור התוכנית יחסום את המעבר וימנע פיתוח של אזור אסטרטגי זה. חלק מהתוכניות אף נושקות לשמורות טבע ומאיימות לפגוע באתרי מורשת. אישור תוכניות המתאר הפלשתיניות יוצר רצף טריטוריאלי, ומעביר בפועל שטחים הנמצאים בשליטה ישראלית לאחריות הרשות הפלשתינית.

בשנת 2017, כשליברמן כשר הביטחון ביקש לאפשר בינוי פלשתיני בשטח C הצמוד לקלקיליה, טען היועמ"ש דאז, אביחי מנדבליט, כי "ראוי שנושאים בעלי חשיבות מכרעת יובאו לדיון בממשלה".

לשש התוכניות הפלשתיניות ששר הביטחון מבקש לקדם יש חשיבות מכרעת כזו, גם מדינית וגם ביטחונית, ולכן ברוח הלצת היועמ"ש ראוי שהן תובאנה לדיון מעמיק בממשלה בטרם יקודמו.

ד"ר ענת רוט היא מנכ"לית פורום שילה - מכון מחקר ומדיניות להתיישבות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר