"בצלם" עשו אפרטהייד לביידן

אין לי ספק שהרבה אנשים טובים לא ישנו בלילות שלפני ביקורו של הנשיא ביידן. סדרנים, מאבטחים, מפיקים ואנשי ציבור רבים עשו הכל כדי שהביקור המכובד יעבור בשלום. גם ב"בצלם", ארגון השמאל המוכר והוותיק, לא חיפפו: שלטי חוצות גדולים קידמו את פניו ברמאללה ובבית לחם והצהירו (באנגלית): "אדוני הנשיא,זהו אפרטהייד". לא ברור למה הרגישו ב"בצלם" שהביקור הנשיאותי הוא הזמן לקמפיין שכזה, אך בעיקר לא ברור למה הם בחרו במסר שקשה להחליט מה הוא יותר - שטחי או שקרי.

ביידן לא טמבל. הוא מספיק חכם - וגם מספיק זקן - כדי לזכור מהו אפרטהייד אמיתי. האם יוכלו ב"בצלם" לפרט מהו גובה הקנס שתשלם אישה פלשתינית שילדה את בנו של גבר יהודי? כמה נמוכה רמת החינוך שקובע החוק הישראלי עבור ילדים פלשתינים, כדי להשאיר אותם לנצח עבדים בורים? היכן נמצאים בתי חולים ליהודים בלבד, לונה־פארקים ליהודים בלבד ומרכזי קניות ליהודים בלבד?

הניסיון לדחוף מושג עקום ושקרי כדי להכריח את הקהילה הבינלאומית להתייחס לישראל כאל משטר אפרטהייד הוא מאוס במיוחד. אפשר לטעון שהנוכחות הישראלית בשטחי יו"ש היא שלילית ושיש כאן בעיה של זכויות אדם; אבל מי שרוצה לתקן את ישראל לא מספר שקרים, וגודל השקר הוא עדות לגודל הייאוש של "בצלם" וחבריו מהסיכוי לכפות את האג'נדה שלהם על מקבלי ההחלטות בישראל.

טענות האפרטהייד גם מטייחות את האמת לגבי הצד הפלשתיני: על אף מיליוני הדולרים שזורמים לתחומי הרשות כל שנה עבור פיתוח חינוכי, חברתי, כלכלי ומדיני - הפרויקט הפלשתיני מייצר בעיקר עוני, נחשלות ואלימות. ביידן יודע גם את זה.

הציבור הישראלי מעולם לא קנה את הנדסת התודעה הזו. הוא כבר יודע ש"בצלם" לא מייצגת את האינטרס הישראלי אלא את האינטרס של המדינות הזרות, שמממנות את רוב הפעילות שלה. זה לא יהיה מופרך אם בדו"חות של שנת 2022 נגלה גם תרומה שמיועדת ספציפית לקמפיין השלטים של ביידן.

רוח התקופה הופכת את ה"מוחלש" וה"קורבן" למלך, ויוצרת תחרות ביזארית שבה מי שמצליח להוכיח שהוא קורבן גדול יותר - מנצח. מהבחינה הזו, קל כל כך להציג את ישראל כגוליית אימתני ואת הפלשתינים כדוד קטן ומוחלש. אך עמוק בלב כולנו אוהבים ווינרים, במיוחד באמריקה. הסכמי אברהם הוכיחו שמעמדה של ישראל בקהילה הבינלאומית הרבה יותר חזק ממה שניסו במשך שנים למכור לנו ב"בצלם". מדינות ערב רוצות לקיים קשרים עם מדינה חזקה ובטוחה בעצמה שיכולה לתרום לאינטרסים שלהן. הן משלמות מס שפתיים לסיפור הפלשתיני, אבל יודעות מצוין שאל־אקצא לא בסכנה ושפניה של ישראל לשלום ולא למלחמה.

הסכסוך הישראלי־פלשתיני עדיין כאן, והוא בהחלט דורש יציאה מהדשדוש והתקדמות לקראת פתרון. אך זעקות היסטריות שמבקשות לפגוע בישראל על ידי פמפום של נרטיב שקרי ורדוד הן לגמרי לא הכיוון.