"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הליכוד: מבט לאחור
ה"תגר", במשנתו של ז'בוטינסקי, הוא אתגור המציאות תוך שמירה על הערכים • חשוב לבחור בפריימריז חברי כנסת שיישארו נאמנים לערכי הליכוד, המחנה הלאומי והליברליזם החברתי והכלכלי
הפריימריז בליכוד, ירושלים 2019 | צילום: אורן בן חקון

הליכוד: מבט לאחור

ה"תגר", במשנתו של ז'בוטינסקי, הוא אתגור המציאות תוך שמירה על הערכים • חשוב לבחור בפריימריז חברי כנסת שיישארו נאמנים לערכי הליכוד, המחנה הלאומי והליברליזם החברתי והכלכלי

אופיר דיין
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

המנועים מתחממים, והבחירות המקדימות בליכוד ממש מעבר לפינה. אין מה לומר, הליכוד היא אחת המפלגות הדמוקרטיות היחידות בנוף הישראלי.

כל הזדמנות של הבוחרים להשפיע חשובה, אך הפעם היא חשובה יותר מתמיד. אחרי שנה באופוזיציה, יכול להיות שיהיה טוב להצעיד את הרשימה לעתיד תוך הסתכלות אל העבר. הליכוד היא המפלגה הלאומית־ליברלית, מפלגה ימנית מדינית וביטחונית, אך לא פחות חשוב מכך - חברתית וכלכלית. היא עוצבה ככזו על ידי ראש התנועה הנצחי זאב ז'בוטינסקי, שהאמין בכל ליבו כי אין סתירה, אלא הלימה, בין שני החלקים המחוברים במקף. ז'בוטינסקי גם האמין בהדר הבית"רי, אך לצידו, בלתי נפרד ממנו, גם בתגר. לא אטיף לחברי הליכוד, שאינם חייבים לי דבר, למי להצביע, אבל כן אומר שאני סבורה כי אבי התנועה היה שמח לראות ברשימה אנשים שמייצגים את ארבעת ההיבטים שהיו נר לרגליו - הלאומיות, הליברליות, ההדר והתגר.

הלאומיות תתבטא באנשים שנלחמו על חוק הלאום, שהוא הגדרתה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, ובכאלה שמתעקשים יום־יום לשמור על ריבונותה של מדינת ישראל בארץ ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, בין אם בהר הבית, בנגב או בלוד. כאלה שעושים, הלכה למעשה, ולא רק מדברים על ריבונות.

הליברליות - שאליה התייחס בגין כשהתבטא נגד שעבוד היצרנות למדינה ושאליה התכוון ז'בוטינסקי כשכתב בשירו "שמאל הירדן" את השורה "שם ירווה לו משפע ואושר בן ערב, בן נצרת ובני" - פירושה שעלינו לקדם חירות כלכלית, לא שליטה נוספת של המדינה על הייצור כמו במכסות הייצור שנשמרו בזמן שלטון הליכוד, וחברתית, לא כזו שדוחקת את המיעוטים למקום ה־44 הלא ריאלי ברשימה (ככל ששריונים הם נוהג שצריך להישמר).

ההדר, ההתנהגות המכובדת, כלפי פנים כמו כלפי חוץ, הדבר שחסר בכל המפלגות היום, צריך לשוב לסדר היום. בין רגעי השפל הפנימיים הגדולים ביותר של הליכוד הם ועידת המיקרופונים, בה נותק המיקרופון של שמיר, והוועידה אליה הביא שרון אנשים מבחוץ שנהגו בבוטות על מנת לזייף תמיכה בהצבעת המרכז על מדינה פלשתינית.שני הרגעים הללו מביכים לא רק אידיאולוגית אלא גם מוסרית. בשניהם רמת השיח וההתנהגות ירדה לשפל. אין לי ספק שאנו לא רוצים לשחזר אותם. עלינו להצביע בהתאם.

והתגר - אתגור המציאות תוך שמירה על הערכים. חשוב לבחור חברי כנסת שיישארו נאמנים לערכי הליכוד, המחנה הלאומי והליברליזם החברתי והכלכלי ויאתגרו כל ניסיון לפגוע בהם. בין אם מדובר בלחצים לא לפנות את ח'אן אל־אחמר, או לחצים מבית של קבוצות לחץ שונות.

יתרון הלאומיות הליברלית מבדל את הליכוד משאר מפלגות הימין, הוא שמאפשר לה להזניק את הכלכלה קדימה וליצור מדינה טובה יותר עבור כולם, תוך התעקשות על היותה מדינת העם היהודי.

בקידום ההתנתקות חטף שרון את ערכיה הלאומיים של המפלגה. רוב מצביעי הליכוד הזדעזעו, ובצדק, מהדרך שבה העדיף את הנאמנות האישית ואת טובתו על פני הערכים.

ההתנהגות הזו הובילה לאסון מדיני. אסור לנו לתת למחטף כזה לקרות שוב. אסור לתת לאף מועמד לחטוף את ערכי המפלגה - לא את הלאומיות, לא את הליברליות, לא את ההדר ולא את התגר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אופיר דיין

אופיר דיין היא חוקרת ב־INSS ומחברת הספר "אינתיפאדה על ההדסון"

Load more...