"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הגזענים החדשים: כך מכחישים שואה
"אנה פרנק היתה פריבילגית לבנה", זאת היתה הקביעה ועל כך נסב הדיון השבוע בטוויטר • זה מפחיד בעיקר מפני שדיון כזה חושף את רמת הבורות, הטמטום והאיוולת של צעירים רבים
אנה פרנק | צילום: אי.אף.פי

הגזענים החדשים: כך מכחישים שואה

"אנה פרנק היתה פריבילגית לבנה", זאת היתה הקביעה ועל כך נסב הדיון השבוע בטוויטר • זה מפחיד בעיקר מפני שדיון כזה חושף את רמת הבורות, הטמטום והאיוולת של צעירים רבים

מיכל אהרוני
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אנה פרנק. זה היה אחד הנושאים הכי טרנדיים בטוויטר בסוף השבוע האחרון. אבל לא, חלילה, יומנה המרתק, כישרון הכתיבה שלה או הירצחה במחנה המוות ברגן בלזן.

"אנה פרנק היתה פריבילגית לבנה", זאת היתה הקביעה ועל כך נסב הדיון. כן, כן, הנערה בת ה־15, שהסתתרה עם משפחה וחברים במחבוא קטן מאחורי ארון ספרים ובסופו של דבר נרצחה על ידי הנאצים, הפכה, במחי כמה ציוצים, לבת מזל שנולדה בצבע הנכון.

למתבונן מהצד הדיון נראה הזוי לחלוטין, אבל ככל שנוברים וחופרים בו יותר כך מתגלה עד כמה שנאה לכל מה ומי שהוא לבן יכולה להיות חזקה ועמוקה בדיוק כמו שנאה של לבנים לכל מה שהוא שחור.

זה מתחיל בשימוש במילים: אצל רוב המגיבים פרנק "נהרגה" ולא נרצחה. חלקם שמעו עליה, אבל אין להם באמת מושג מה הסיפור המדויק. מבחינתם זה שפרנק היתה לבנה, לחלוטין מספיק כדי לגבש עליה דעה. השלב הבא הוא הכחשת השואה: אחת המגיבות מספרת כיצד היא צפתה עם בן זוגה ואביו בטלוויזיה בכתבה שנעשתה על מחנות הריכוז, ותוך כדי אביו של האיש אמר שהשואה היא "המצאה של היהודים".

כי הרי אם הקורבן היא נערה לבנה שאביה איש עסקים, אזי היא החזקה והנוגשת והפוגעת.

ואם היא הפכה למפורסמת, אז בטח היו לה קשרים והיה מי שפתח לה את הדלת ועזר לה להתפרסם.

"כל הלבנים מוגנים על ידי צבע עורם" היא טענה נוספת שהועלתה. מכיוון שאנה פרנק היתה לבנה, הרי היא אוטומטית זכתה להגנה ששחורים אינם יכולים לקבל.

לעובדה שפרנק גדלה בעולם אחר, בתרבות אחרת ובזמן אחר אין כלל חשיבות. גרמניה, הולנד ורחובות בולטימור שלאחר הירצחו על ידי שוטרים של פרדי גריי הם, מבחינתם, אותו המקום.

וזה מפחיד. לא מפני שמישהו העז לגעת באנה פרנק שהיא סמל, יש מספיק סמלים שנופצו ומנופצים יום־יום.

זה מפחיד בעיקר מפני שדיון כזה, שהשתתפו בו מאות אלפי אנשים, חושף את רמת הבורות, הטמטום והאיוולת של צעירים רבים, במקרה הזה אמריקנים. הם שקועים כל כך באג'נדה שלהם, שהם מוכנים לרתום לטובתה כל דבר, גם אם מדובר בהשמדה שיטתית של עם.

הכל הופך אחד: עבדות וגזענות ואנטישמיות, תערובת של שנאת האחר והמחשבה שהמאבק שלי יכול לרמוס ברגל גסה כל סבל ולעשות בו שימוש מניפולטיבי. ההיסטוריה היא כלי כדי להוכיח את צדקתי האבסולוטית. אני הכי רגיש לעצמי, אבל לא רואה שום דבר ואף אחד ממטר.

קורבנות היא תכונה איומה. על אחת כמה וכמה כשהיא הופכת לכזאת שמחפשת בכל מקום אישור לקיומה ומתאימה את העובדות לאג'נדה כדי לייצר תיאוריה. אם מַתָּ מרעב, מקור וממחלות אתה לא פריבילגי, נקודה. גם לא אם חווית את כל אלה ונשארת בחיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...