"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בזכות הזום: כמעט נישואים אזרחיים בישראל
כשפסק בית המשפט המחוזי בלוד שנישואים אזרחיים בחו"ל שנערכו בזום, כשהזוג בישראל, יירשמו כנישואים במרשם האוכלוסין - הוא נתלה בעילות טכניות, אבל הבין היטב את הזכות לשיוויון
חברי וחברות כנסת בדיון בנושא נישואים אזרחיים בשנת 2011. חברות הכנסת עם הינומות ולבושות בלבן. (ארכיון)| צילום: דודי ועקנין

בזכות הזום: כמעט נישואים אזרחיים בישראל

כשפסק בית המשפט המחוזי בלוד שנישואים אזרחיים בחו"ל שנערכו בזום, כשהזוג בישראל, יירשמו כנישואים במרשם האוכלוסין - הוא נתלה בעילות טכניות, אבל הבין היטב את הזכות לשיוויון

,עודכן
0השמעה

בהחלטה תקדימית קבע בית המשפט המחוזי בלוד בסוף השבוע כי נישואים אזרחיים בחו"ל שנערכו בזום, כשהזוג בישראל, יירשמו כנישואים במרשם האוכלוסין. אם ההחלטה תיוותר על כנה, זו תהיה דרמה גדולה שתשפיע על אלפי זוגות. נישואים אזרחיים בישראל הם עדיין סלע מחלוקת מרכזי ביחסי דת ומדינה, ויככבו ללא ספק גם בבחירות. נישואים בישראל נערכים רק כדת משה וישראל או על פי מסורותיהן של דתות אחרות. המצב הזה מונע ממי שלא יכולים - כי הם פסולי חיתון או זוג חד־מיני - או לא רוצים להינשא בישראל, את הזכות לנישואים.

עד היום, זוגות כאלו נאלצו לטוס למדינה אחרת, להינשא שם ולחזור ולהירשם במרשם האוכלוסין כזוג נשוי.

נישואים אזרחיים צריכים להיות נגישים לכולןם, ולא רק בעיתות מגפה או בזום. עד שנגיע לשם, אנחנו נאלצות ונאלצים לסמוך על בית המשפט להכיר בכל מיני מעקפים שכאלה.
מפלגת העבודה תמשיך להיאבק על הזכות לחופש דת וחופש מדת בנישואין, בגירושין, ובחופש תנועה בימי חול ובשבת.https://t.co/4x2767OeYE

— Merav Michaeli מרב מיכאלי (@MeravMichaeli)July 10, 2022

פסיקת ביהמ"ש המחוזי בלוד משנה את המצב משמעותית בכך שהיא מאפשרת נישואים בזום, מכאן. הפסיקה אמנם לא יוצרת מסלול לנישואים אזרחיים בישראל ממש, אבל היא פותרת, הלכה למעשה, את הקושי המעשי להינשא פה בנישואים אזרחיים. נימוקי ביהמ"ש נטועים בעילות מנהליות טכניות, הנוגעות לשאלת סמכותו של רשם האוכלוסין לבדוק איפה נישא הזוג. אבל ביהמ"ש הבין היטב את ההקשר. לכן, בין נימוקיו הוא מונה את הזכות לשוויון, שממנה נגזרת גם זכותו של כל זוג, באשר הוא, להינשא בלי לעבור בנתב"ג. אגב, זו לא הפעם הראשונה שבה האפשרות הזו עולה. בעיצומה של הקורונה הסכין גם רשם האוכלוסין לרשום "נישואי זום", אבל אריה דרעי, שכיהן אז כשר הפנים, ביטל את ההחלטה מייד.

במבט רחב, באימוץ המדיניות הזו באופן קבוע יכולה להיות תועלת רבה לכל הצדדים: דתיים־שמרנים וליברלים. בצד הדתי־שמרני, ההחלטה לא משנה באופן דרמטי את המצב הקיים במובן הערכי. נכון, היא מקילה על זוגות להינשא שלא דרך הרבנות, אבל רוב הזוגות שיבחרו בנישואי זום אזרחיים, ממילא לא היו דורכים ברבנות. מצד שני, היא מוציאה הרבה אוויר ממפרש המאבק למען נישואים אזרחיים בחסותה הרשמית של מדינת ישראל, מבלי לשלם את המחיר הערכי של הכרה בהם.

בצד הליברלי, ההחלטה רחוקה מלספק את הדרישה של הכרה בנישואים אזרחיים בישראל על היבטיה ההצהרתיים והערכיים.אבל נישואים אזרחיים בשטח ישראל דה־פקטו, הם פתרון מיידי ובר־יישום עבור עשרות אלפי זוגות שלא יכולים או לא רוצים להינשא ברבנות, וזאת מבלי שהם צריכים לצאת לשם כך מהארץ. ההחלטה אמנם לא תשנה את האופן שבו צריכים להתגרש זוגות כאלו, והם עדיין ייאלצו לבקר בבית הדין הרבני, אבל עבור הבוחרים בנישואים אזרחיים עדיין מדובר בבשורה.

אלא שהציפייה שההחלטה תתקבל בתשואות על ידי מאן דהוא - מוגזמת. במלחמת הכל בכל התמידית כאן, ובוודאי בעת בחירות, החלטות מעשיות שמפחיתות את הלהבות כמעט לא רצויות על ידי הצדדים הניצים. לכן, קל לראות איך הסוגיה הזו תהפוך להיות עוד דגל במלחמות היהודים, שבמקום להתאחד סביב פתרון מעשי שכולם מרוויחים ממנו, ימשיכו במלחמת החפירות הישראלית, עד הקלפי ואחריו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

שוקי פרידמן

ד״ר שוקי פרידמן הוא מנכ״ל JPPI-המכון למדיניות העם היהודי ומרצה למשפטים במרכז האקדמי ״פרס״.