"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שפ.ה שסוע.ה

על הנזק העצום של סרבול העברית כדאי שנתעכב לפני שיהיה מאוחר מדי • השפה הזאת, שבה "מדברות ומדברים מרצות ומרצים לסטודנטים.ות יקרות ויקרים", תשמיד את עצמה מהר מאוד

,עודכן
0השמעה
יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

שרת התחבורה מרב מיכאלי העניקה ראיון לחדשות. כשנשאלה על העומס הבלתי נסבל בנתב"ג, ענתה בסגנונה האופייני: "אנחנו רואות ורואים את התופעה הזאת בהרבה מקומות בעולם".

מורשתה החשובה וההרסנית של מיכאלי בציבוריות הישראלית עתידה להיות לא העומס הבלתי נסבל בנתב"ג, אלא העומס והסרבול הבלתי נסבלים שהיא כופה על השפה העברית בשם הפמיניזם.

התועלת של סרבול העברית לפמיניזם לא ברורה: השלט הפשוט "ברוכים הבאים", שקידם בשנת 1959 את פני הסטודנטית עדה ליפשיץ בשער הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטה העברית, לא הפריע לה להפוך ברבות הימים לזוכת פרס נובל פרופ' עדה יונת.

אבל על הנזק העצום של סרבול העברית כדאי מאוד שנתעכב לפני שיהיה מאוחר מדי.

חודש הקריאה הוא עיתוי מצוין להיזכר בתפקידה הקריטי של העברית בחיזוק ישיבתנו בארץ: חשבו על ילד יהודי אמריקני שלומד את סיפור קין והבל באנגלית. הוא יכיר את הסיפור, אבל צליל השם "קין" לא יזכיר לו את המילים "קניין" ו"קנאה".

הנס של תחיית השפה העברית כשפת יום־יום אפשר לדורות של ישראלים להתחבר בטבעיות לרבדים העמוקים ביותר של התנ"ך, שהוא גם האוצר הכי חשוב שהעם היהודי העניק לאנושות, וגם הסיבה היחידה לישיבתנו כאן.

אלא שעל סיכוייה של העברית להישאר שפת היום־יום של הדורות הבאים, מאיימים כוחות חזקים. הראשון שבהם לא בשליטתנו - הגלובליזציה של "אומת ההיי־טק" דוחקת את רגלי העברית לטובת האנגלית כל הזמן: מיטב המוחות הצעירים במשק הישראלי שולחים מיילים באנגלית למקביליהם בחו"ל מעלות החמה ועד צאת הנשמה. החשיבה באנגלית הופכת לטבעם השני, אם לא הראשון.

נגד זה אין מה לעשות, אבל אין סיבה, כשכבר כן מדברים עברית, להפוך אותה לשפה מסורבלת ובלתי נסבלת, כפי שקורה בשנים האחרונות בגלל הפמיניזם מהזן המתעמר בעברית שאותו מובילה מרב מיכאלי.

השפה הזאת, שבה "מדברות ומדברים מרצות ומרצים לסטודנטים.ות יקרות ויקרים", ושבה כל משפט ארוך פי שניים מאורכו בעברית המקורית, תשמיד את עצמה מהר מאוד. זו לא תיאוריה שלי, אלא מדע טהור מבית פייסבוק:

ניסוי מרתק שנערך במעבדות פייסבוק המחיש את הכוח האבולוציוני הפועל על שפה: על שני בוטים שנקראו "בוב" ו"אליס", שתוכנתו באמצעות בינה מלאכותית, הוטלה משימה שלשם ביצועה הם היו צריכים לתקשר ביניהם בשפת בני אדם. בתוך כמה שבועות הם חדלו לדבר אנגלית ועברו לדבר בשפה שהמציאו ושהמתכנתים שלהם לא הצליחו להבין. העיקרון של השפה החדשה היה שהיא היתה יעילה יותר מהאנגלית. בוב ואליס, אגב, השלימו את משימתם מהר מהצפוי, אבל מכיוון שהמתכנתים המבוהלים לא הצליחו להבין את שפתם, הם מיהרו לנתק אותם מהחשמל.

השפה העברית לא תשרוד כשפת יום־יום, אם בשם התקינות הפוליטית נהפוך אותה לשפה מסורבלת. אני לא יודע אם אי־שם יש בית קברות לשפות עתיקות שעברו מהעולם, אבל אני די בטוח שאם יש כזה, על שלט הכניסה שלו כתוב באותיות קידוש לבנה: "ברוכים.ות הבאים.ות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר