הצעות לקמפיין רלוונטי

בבתים ישראליים רבים נשמעו אנחות ייאוש עם ההכרזה על הבחירות. לא מדובר רק בתכיפות הבחירות, אלא גם בתוכן המתמשך החל מאפריל 2019 - משאל־עם על בנימין נתניהו. זה הזמן להזכיר שיש גם חיים מעבר לסוגיה היחידה הזו, ושהמהפך הפוליטי המשמעותי ביותר נבנה על ידי תנועת "חרות". היא הבינה שהכישלון שלה בבחירות 1965 נובע מהנתק מהפריפריות המזרחיות. היא הבינה שרק פתרונות אמיתיים לבעיות אמיתיות בחיים האמיתיים של הישראלים, יכולים לשנות.

הנה כמה הצעות לקמפיין בחירות תוכני לגמרי, שנוגע בבעיות האמיתיות שלנו ומסרב לטבוע בביצת השופכין:

המדינה חייבת לייצר רגולציה על שוק השכירות:למסות ריבוי דירות, להשלים בנייה ורכישה של מאות אלפי דירות לדיור הציבורי (להדביק את הפער מול אירופה וארה"ב) ולוודא דיור בר־השגה אמיתי למשפחות.

הגדלת ההשקעה במגזר הציבורי:העזיבה ההמונית של שוטרים, מורות, מתמחי רפואה ועובדות סוציאליות היא אזעקת צבע אדום חברתית. לפי בנק ישראל, מדי שנה חסרים יותר מ־100 מיליארד שקלים בהשקעות חברתיות כדי להגיע לממוצע ה־OECD.ביטול מתנות ופטורים לחברות העשירות ולמאיון העליון יכול להיות הבסיס להכפלת השכר למורים מתחילים ולשיפור דרמטי בהשקעות בתנאי השכר לשאר עובדי המגזר הציבורי. אין שיפור בחינוך, ברווחה, בבריאות ובמאבק באלימות ללא שגשוג ותיקון המגזר הציבורי.

מהלך עומק לתקצוב דיפרנציאלי בחינוך:כאשר שיעור מקבלי תעודת בגרות מצטיינת ברמת השרון הוא פי 50 מאשר באופקים, ברהט ובשדרות, זו בושה וחרפה. כולנו מפסידים את הילדים והילדות המוכשרים ביותר. לבתי הספר ולרשויות המוחלשים צריכה להיות מעטפת תקציבית וניהולית שתאפשר צמצום פערים משמעותי.

מאבק ביוקר המחיה:צריך לעבוד דווקא בצד ההכנסות. הזנקת שכר המינימום ל־40 שקלים לשעה. מעבר לרפואה ציבורית אמיתית. לחינוך חינם אשכרה. ליום לימודים ארוך בפריפריות. לתואר ראשון חינם לבנות ולבני העניים.

ההשקעה על הנייר בחברה הערבית צריכה להמשיך במלוא התנופה:זה האינטרס של כלל הישראלים. הניסיון לייצר חברת סכום אפס, שבה כל דאלים גבר וכל שקל לקהילה אחת בא על חשבון קהילה אחרת, מביא אותנו לאבדון. חזרה ליהדות של "פרוס לרעב לחמך", למוסר של ערבות הדדית ולהבנה שאנחנו חלק משלם, ולא מידת סדום, על פי פרקי אבות, של "שלי שלי, ושלך שלך".

מי שישקיע בכיוונים הללו ובסדר יום אמיתי, ולא ייכנע לייאוש ולטירוף הפנימי של מערכת פוליטית שהתנתקה מאיתנו, ייצא נשכר.