"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהסכם עודפים לברית עודפים בין־מפלגתית

הברית הבין־מפלגתית שמציע פרופ' אבי דיסקין תמנע את כל סוגי בזבוז הקולות, תמנע תוצאות המעוותות את רצון הציבור ותביא להתאמה מקסימלית בין הצבעת הציבור לתוצאות הסופיות

,עודכן
0השמעה
הצבעה בבחירות לכנסת, צילום: אורן בן חקון

לו זכינו, אחוז החסימה לא היה עולה. מלבד הפגיעה הדמוקרטית בייצוג ובזבוז הקולות, אחוז החסימה הגבוה לא מילא אחר שום ציפייה. הוא לא צמצם את מספר הרשימות המתמודדות ולא את מספר הרשימות הזוכות, ושלוש השנים האחרונות - עם אחוז החסימה הגבוה - הן תקופת שיא של חוסר יציבות.

את ההצעה לתקן את הסכם העודפים המוגבל והבעייתי הקיים כיום, ולהחליפו בברית בין־מפלגתית, הגה פרופ' אבי דיסקין, שאף הציג אותה לפני קרוב לעשור בכנסת.

הסדר עודפי קולות נועד במהותו למנוע בזבוז קולות ופגיעה בייצוג. על פי החוק, הסכם עודפים אפשרי רק בין שתי מפלגות, ואם אחת מהן לא עברה את אחוז החסימה - ההסכם בטל. לא רק קולות המפלגה שלא עברה אובדים, אלא גם הקולות העודפים של המפלגה שעברה לא מנוצלים.

כך קורה שהתוצאות הסופיות אינן יחסיות, דהיינו - אינן משקפות באופן יחסי מדויק את התפלגות הקולות בציבור. במקרים מסוימים התוצאה שרירותית ומעוותת לחלוטין את רצון הציבור.

ב־1992 היו מעט יותר קולות לגוש הימין, אך התוצאות הסופיות היו גוש חוסם לשמאל. באפריל 2019 זה היה בולט ובוטה יותר: לימין היה רוב מכריע, אלא שקולות ימין השקולים לחמישה מנדטים לפחות אבדו בגלל אחוז החסימה.

הברית הבין־מפלגתית שמציע פרופ' דיסקין תמנע את כל סוגי בזבוז הקולות, תמנע תוצאות המעוותות את רצון הציבור ותביא להתאמה מקסימלית בין הצבעת הציבור לתוצאות הסופיות.

לברית הבין־מפלגתית שני רכיבים עיקריים: ראשית, ניתן להקים ברית לא רק בין שתי מפלגות אלא בין כמה מפלגות, מה שמאפשר לכל המפלגות להשתתף בחלוקת העודפים.

שנית, במקרה שאחת או יותר מהמפלגות החתומות על הברית לא עברה את אחוז החסימה, היא אמנם לא תהיה בכנסת - אך קולותיה לא יאבדו, שכן הם יחולקו בין המפלגות בברית העודפים שעברו את אחוז החסימה.

לתיקון המוצע יתרון ברור של מניעת בזבוז קולות ודיוק רב הרבה יותר בייצוג בתוצאות הסופיות. נוסף על כך, בריתות כאלו מאותתות לבוחרים באופן מעשי על העדפות שונות של המפלגות, על ההזדהות ועל המחויבות שלהן לגוש כזה או אחר - היבטים החשובים לשיקולי הבוחרים.

הבוחרים לא יידרשו לשיקולים מתוחכמים ולהצבעות אסטרטגיות הכוללות הערכות אם המפלגה הקרובה לליבם תעבור או לא תעבור את אחוז החסימה.

הם יכולים לשים בקלפי את הפתק של המפלגה המייצגת אותם באופן המדויק ביותר, בידיעה ברורה שגם אם היא לא תעבור את אחוז החסימה - קולם לא ייזרק לפח, אלא יזכה לייצוג דרך הברית הבין־מפלגתית שמפלגתם חתומה עליה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אשר כהן

פרופ' כהן הוא מומחה למדעי המדינה, ממובילי תנועת "נקראים לדגל"

כדאילהכיר