מחר (ראשון) יתעוררו כ-68 מיליון צרפתים לסיבוב השני בבחירות לנשיאות, בחירות המוגדרות כמכריעות ביותר זה עשרות שנים. מדובר בבחירות שתקבענה את אופי צרפת בשנים הקרובות - ועתידות גם להשפיע רבות גם על יחסיה עם ישראל ועל גורל הקהילה היהודית בצרפת המונה כחצי מיליון יהודים.
לסיבוב השני עלו הנשיא המכהן, עמנואל מקרון, ומארין לה פן, העומדת בראש המחנה של הימין הקיצוני, שהצליחה לצמצם את הפער לעומת הבחירות ב-2017. לה פן, למי שלא זוכר, היא הבת הצעירה של ז'אן מארי לה פן, והחליפה אותו כראש המפלגה שהוביל במשך 39 שנים. לה פן האב טען כי תאי הגזים באושוויץ הם "פרט קטן בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה" ואף הגן על אנרי-פיליפ פטן, מנהיג משטר וישי ששיתף פעולה עם הנאצים.
מארין מחזיקה בדעות דומות, אך היא מתוחכמת יותר מאביה. היא הבינה שלקראת הבחירות עדיף לה למתן את אמירותיה לגבי היהודים וישראל, ונתנה לאחרים לעשות את העבודה. מדובר היה בעיקר באריק זמור, עיתונאי ואיש רוח יהודי שהתמודד בסבב הראשון וגרף כ-7.1% מהקולות (בתרגום למספרים: קרוב ל-2.5 מיליון מצביעים שהביעו אמון בדרכו ובדעותיו הקיצוניות). זמור, שהורשע בעבר בהסתה לשנאה, טען לאורך הקמפיין שמשטר וישי ששיתף פעולה עם הנאציזם היה בכלל "משטר שהציל יהודים", שאלפרד דרייפוס אולי בכלל לא היה זכאי, וקרא לכל מצביעיו להצביע בסיבוב השני עבור לה-פן. יהודי צרפת הביטו נדהמים ביהודי הקורא להצביע לה, ולקראת הבחירות חוששים יותר מאי-פעם לעתידם ולקיומם במדינה.
מארין לה פן אמנם שמרה על שתיקה בחודשים האחרונים בכל הנוגע לישראל וליהודים, אבל רק משום שהדבר שירת אותה באופן זמני. עמדותיה ידועות: היא דוגלת במחיקת הסממנים הזהותיים מהמרחב הציבורי ובהם גם סממנים יהודים, היא תמכה בעבר באיסור שחיטה כשרה בצרפת, הצהירה כי תמנע מיהודים אזרחות כפולה, ובניגוד לעמדה הרשמית של ממשלת צרפת - היא גם אינה מכירה בחלקה של צרפת בשיתוף הפעולה עם הנאצים ובשליחת אזרחיה היהודים למחנות הריכוז. אסור להתבלבל: היא לא נטשה את עמדותיה, אלא "העלימה" אותן לזמן-מה כדי להיראות פחות קיצונית.
יש מי שטוען כי לה פן היא ידידת ישראל, אך מדובר בטעות גדולה. היא דוגלת בהפיכת ירושלים לעיר במעמד בינלאומי מיוחד, שתשמש כבירה של שלוש הדתות; המשמעות של צעד כזה היא שירושלים כבר לא תהיה בשליטת ישראל, ותהיה נתונה לשליטת האו"ם.
מעבר לכך, לה פן תומכת במשטרים לאומניים ומיודדת עם לא מעט מנהיגים קיצונים באירופה ובעולם. היא מתנגדת בדעותיה לאזרחות כפולה ודורשת לבטל את הפנסיה לאזרחים צרפתיים שאינם מתגוררים עוד בצרפת, כך שעשרות אלפי העולים מצרפת שנמצאים בישראל וזכאים לקצבה, ימצאו את עצמם מהיום למחר בלי פת לחם, וגם מדינת ישראל תאבד הכנסות בשל כך.
לה פן רעה ליהודים ורעה לישראל. גם אם בסופו של יום מקרון ייבחר שוב לנשיאות, תהיה זו כהונתו האחרונה, היות שבצרפת קיימת הגבלת קדנציות. צעירי צרפת תומכים במפלגות הקיצוניות, וייתכן מאוד שזו רק שאלה של זמן עד שמנהיגת הימין הקיצוני תתפוס את מקומה כנשיאת צרפת. במצב כזה, השאלה בקרב היהודים כבר לא תהיה "למי להצביע" אלא "לאיזו מדינה לברוח".
וזה גם המקום לקרוא למקבלי ההחלטות במדינת ישראל: זמן קצר לפני שאנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הבחירות בצרפת מהוות תזכורת נוספת לכך שהאנטישמיות והגזענות עדין נוכחות מאוד בצרפת בפרט ובאירופה בכלל, ולא מן הנמנע שנראה בקרוב גל עלייה מאסיבי מצרפת לישראל. הכתובת נמצאת על הקיר, ומדינת ישראל צריכה להיערך, ליזום ולהוציא לפועל כבר עכשיו תכנית להעלאת עשרות אלפי יהודים מצרפת. אחרת, זה עלול להיות מאוחר מדי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו