חדירה מיותרת לעורף הצדק | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חדירה מיותרת לעורף הצדק

, עודכן

כבר 20 שנים הודפת מערכת שלטון החוק את המתנכלים לה. היא מותקפת בבית המשפט העליון, בפרקליטות המדינה ובמשרד המבקר. בעת פעילותם של מאיר שמגר, אהרן ברק ודורית ביניש בעליון, ובשנותיהם של מנחם (מני) מזוז ומיכה לינדנשטראוס בתפקידיהם, עלה בידם לבלום את בני החושך. היו להם בעלי ברית בממשלה ובתקשורת. היושר והיושרה זכו למגננה הוגנת, אך בני האור יצאו מותשים.

זו היתה מלחמה ציבורית ארוכה מכפי שהעריכו. ספרו של דניאל פרידמן, "הארנק והחרב", הוכיח כי התלונות נגד עליונות שלטון החוק משתרעות על פני 40 שנים. יש בפיו הסתייגות אפילו מחקירת אשר ידלין, שהממשלה הראשונה של יצחק רבין מינתה בשנות ה־70 לכהן כנגיד בנק ישראל, אבל חוקר משטרתי כבנימין זיגל ויועץ משפטי כברק ושופט כשמגר שלחו כראוי לכלא.

עתה היתה ציפייה להפוגה כלשהי. רוב בני האור פרשו ובמקומם הגיעו מי שתפיסתם רופסת יותר כיהודה וינשטיין ויוסי שפירא, ובראש העליון ניצב אשר גרוניס שגישתו פורמליסטית מאוד, אך הרגיעה לא חזרה למערכת. ח"כ יריב לוין שוב הולם. עתה הוא מציע לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

אמנם הוא מסביר כי גם על פי המפתח שלו הפוליטיקאים יהיו מיעוט בוועדה. אפס, כוחם יגדל ויקבלו סעד מאגפים אחרים באקדמיה או משופטי העליון בדימוס, וצעד מוצע זה הוא המשך למאבקו בבג"ץ ובשלטון החוק, אף על פי שהם מופת לאזרחים ולמתעניינים בזירה הבינלאומית.

בתקופת הכהונה הקודמת של בנימין נתניהו כיהנו בממשלתו מיכאל איתן, בני בגין, אהוד ברק ודן מרידור, שהיו בלם להגנת מורשתו של ברק ולעצמאותה של ביניש. היא שרדה אף ששר המשפטים פרידמן לא הניח לה ולו אף לרגע קט. מה הפעם? רב הנסתר על הגלוי. האם יש עתיד מתמזגים עם בני האור? אולי, אין ביטחון. האם תתמיד שרת המשפטים ציפי לבני בהתנגדותה ליוזמת לוין עד כדי איום במשבר אם ישונה הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שהוכיח עצמו במשך 65 שנים? צריך לקוות, אם כי אין ביטחון מלא.

הפעם השכפ"צ המגן על שלטון החוק משורות הממשלה דקיק. למרות עיסוקיו הרבים, מוצע לבנימין נתניהו להתערב. לא רק נגד הצעת החוק של לוין, שתזיק למעמד המשפט הישראלי בחו"ל ותפגע בו בארץ, אלא בתביעה מחבריו בקואליציה להניח לבית המשפט. להכריז על מין הודנה לשנתיים, מין הפסקת אש ורגיעה, פסק זמן.

אם לאו, כי אז אין ברירה אלא להזעיק את שופטי העליון בדימוס, שרובם שקעו בתרדמת; ולגייס מקונכייתו הפרטית את מזוז; ובעיקר לקרוא ללוחמי האור הקבועים והוותיקים ולפתוח במערכה מחודשת. שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא בבחינת חדירה לעורפו של החוק והצדק, המתקיימים בצורה נאותה (אם כי לא נטולת בעיות) כבר שנים רבות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר