הסיכון שווה את זה

בתחילת עבודתן החינוכית הובילו בתי נויה בוטון ועמיתה טיול של זאטוטים בשטח רחוק מן העין ליד הגבעה הצרפתית בצפון ירושלים. בתי היתה במאסף כשלפתע הגיחה מכונית מרצדס נהוגה בידי פלשתינים, שחגו סביבה במהירות מאיימת כאילו ביקשו לדורסה. כל עוד נפשה בה נטלה את הילדים - יהודים ופלשתינים - ורצה לעבר חייל אלמוני שניצב ממרחק, והמכונית הסתלקה.

במאמר שפירסמתי ב"הארץ" לפני 22 שנים כתבתי כי מבחינתי שהשב"כ יפעיל הרבה "לחץ פיזי מתון" - כלשון הוועדה בראשות השופט משה לנדוי - כדי ללכוד את הכנופיה. ראש גוש שלום ועורך "העולם הזה", אורי אבנרי, הגיב כי לא היה מתיר עינויים בחקירה גם אם ההימנעות מצעדים כאלה עלולה לעלות בחיי אדם יקר לו. על זה מתנהל הוויכוח בין הזכות לפרטיות לבין צורכי הביטחון, שגלש השבוע לארה"ב ולבריטניה.

לפתע התברר כי שתי סוכנויות הביון שלהן (ואחרות בעולם) עוקבות אחרי מיליוני שיחות טלפון והתכתבויות באינטרנט. ברשותן תוכנה סודית המבוססת על מילות צופן. הן מאפשרות להתחקות אחרי תכנון מעשי טרור, שמקורם באיסלאם הקיצוני ובאנרכיה. כך הפך דווקא ממשלו של ברק אובאמה למשטר החודר לפרטיות של מיליוני אזרחיו, יותר מקודמיו. קמה סערה בארה"ב. קל לנחש איזו זעקה היתה קמה אילו אירע כדבר הזה בשנותיו של ג'ורג' וו. בוש הרפובליקני בבית הלבן.

אני רוחש אמון לאובאמה, שהממשל לא יצותת לאזרחיו ולא יעשה שימוש בסודותיהם הפרטיים. עם זאת, תמיד תיתכן תקלה בצורת חדירה של בעלי עניין מסחריים וסחטנים למאגר הלאומי כדי להציק לאזרחים ולהביכם.

ויכוח זה מתנהל כבר שנים רבות. הוא חוזר על עצמו ללא הפסקה. רוצים מאגר ביומטרי או מתנגדים? ליטול בכפייה טביעת אצבעות מכל אזרח ותייר, אם לאו? מחלוקות כאלה, הצצות כפטריות לאחר הגשם, חוזרות ועוסקות בסוגיית מחיר ההגנה מפני הטרור לסוגיו.

אין ספק שקיים סיכון גבוה לזכויות האדם והאזרח במתן היתר אפילו לשלטון דמוקרטי וליברלי לחדור לנבכי סודותיו של היחיד. אפילו משטר הגון עלול לעשות מעשים זדוניים וודאי שהחומר שבידו עלול להיגנב בידי בני עוולה. מנגד יש בני עוולה זדוניים ושטניים ורצחניים, ויכולתו של העולם להתגונן מפניהם בלב ירושלים ובמגדלי ניו יורק וכנגד עריפת ראשו של חייל בלונדון - מותנית בוויתור מסוים על הזכות לפרטיות מלאה של האזרח.

בברירה הזאת כל אחד יחליט לעצמו מה חשוב ממה, וכמה זה מספיק. ברור כי אין תמורה בחינם. הנוסחה היא יותר ביטחון אישי ופחות חופש הפרט, או יותר חופש הפרט ופחות ביטחון אישי. כל תשובה מנומקת תתקבל. כל אחת תהיה הגיונית. אני מעניק אשראי למשטרים דמוקרטיים, ומקדים יתרון־מה לביטחון על פני זכויות הפרט.