"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסיכון שווה את זה

,עודכן

בתחילת עבודתן החינוכית הובילו בתי נויה בוטון ועמיתה טיול של זאטוטים בשטח רחוק מן העין ליד הגבעה הצרפתית בצפון ירושלים. בתי היתה במאסף כשלפתע הגיחה מכונית מרצדס נהוגה בידי פלשתינים, שחגו סביבה במהירות מאיימת כאילו ביקשו לדורסה. כל עוד נפשה בה נטלה את הילדים - יהודים ופלשתינים - ורצה לעבר חייל אלמוני שניצב ממרחק, והמכונית הסתלקה.

במאמר שפירסמתי ב"הארץ" לפני 22 שנים כתבתי כי מבחינתי שהשב"כ יפעיל הרבה "לחץ פיזי מתון" - כלשון הוועדה בראשות השופט משה לנדוי - כדי ללכוד את הכנופיה. ראש גוש שלום ועורך "העולם הזה", אורי אבנרי, הגיב כי לא היה מתיר עינויים בחקירה גם אם ההימנעות מצעדים כאלה עלולה לעלות בחיי אדם יקר לו. על זה מתנהל הוויכוח בין הזכות לפרטיות לבין צורכי הביטחון, שגלש השבוע לארה"ב ולבריטניה.

לפתע התברר כי שתי סוכנויות הביון שלהן (ואחרות בעולם) עוקבות אחרי מיליוני שיחות טלפון והתכתבויות באינטרנט. ברשותן תוכנה סודית המבוססת על מילות צופן. הן מאפשרות להתחקות אחרי תכנון מעשי טרור, שמקורם באיסלאם הקיצוני ובאנרכיה. כך הפך דווקא ממשלו של ברק אובאמה למשטר החודר לפרטיות של מיליוני אזרחיו, יותר מקודמיו. קמה סערה בארה"ב. קל לנחש איזו זעקה היתה קמה אילו אירע כדבר הזה בשנותיו של ג'ורג' וו. בוש הרפובליקני בבית הלבן.

אני רוחש אמון לאובאמה, שהממשל לא יצותת לאזרחיו ולא יעשה שימוש בסודותיהם הפרטיים. עם זאת, תמיד תיתכן תקלה בצורת חדירה של בעלי עניין מסחריים וסחטנים למאגר הלאומי כדי להציק לאזרחים ולהביכם.

ויכוח זה מתנהל כבר שנים רבות. הוא חוזר על עצמו ללא הפסקה. רוצים מאגר ביומטרי או מתנגדים? ליטול בכפייה טביעת אצבעות מכל אזרח ותייר, אם לאו? מחלוקות כאלה, הצצות כפטריות לאחר הגשם, חוזרות ועוסקות בסוגיית מחיר ההגנה מפני הטרור לסוגיו.

אין ספק שקיים סיכון גבוה לזכויות האדם והאזרח במתן היתר אפילו לשלטון דמוקרטי וליברלי לחדור לנבכי סודותיו של היחיד. אפילו משטר הגון עלול לעשות מעשים זדוניים וודאי שהחומר שבידו עלול להיגנב בידי בני עוולה. מנגד יש בני עוולה זדוניים ושטניים ורצחניים, ויכולתו של העולם להתגונן מפניהם בלב ירושלים ובמגדלי ניו יורק וכנגד עריפת ראשו של חייל בלונדון - מותנית בוויתור מסוים על הזכות לפרטיות מלאה של האזרח.

בברירה הזאת כל אחד יחליט לעצמו מה חשוב ממה, וכמה זה מספיק. ברור כי אין תמורה בחינם. הנוסחה היא יותר ביטחון אישי ופחות חופש הפרט, או יותר חופש הפרט ופחות ביטחון אישי. כל תשובה מנומקת תתקבל. כל אחת תהיה הגיונית. אני מעניק אשראי למשטרים דמוקרטיים, ומקדים יתרון־מה לביטחון על פני זכויות הפרט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר