להוציא "אפרטהייד" מהלקסיקון

בשנים האחרונות גובר השימוש במילה "אפרטהייד" בהקשר של מדינת ישראל. ארגונים לא ממשלתיים הפועלים בזירת הסכסוך הערבי־ישראלי הגבירו את השימוש במושג החל משנת 2001, בתום ועידת האו"ם נגד גזענות בדרבן שגיבשה תוכנית שלמה לדה לגיטימציה כלפי ישראל. המושג "אפרטהייד" הוא רק חלק מהרטוריקה האנטי־ישראלית שאומצה לצד "פשעי אנושות" ו"טיהור אתני".

פירוש המילה "אפרטהייד", שמקורה בשפת האפריקאנס, הוא "הפרדה". ההגדרה המדויקת של המושג, גם על פי השופט ריצ'רד גולדסטון (אשר עמד בראש צוות הבדיקה של האו"ם למבצע עופרת יצוקה) היא מדיניות שנועדה לכפות הפרדה גזעית לתועלת המיעוט הלבן, תוך הקניית זכויות יתר עבורו. משטר האפרטהייד הונהג על ידי ממשל המיעוט הלבן בדרום אפריקה בשנים 1948-1994.

גולדסטון אף פירסם מאמר מיוחד ב"ניו יורק טיימס" ובו טען כי אף שיש סוגיות של אפליה בישראל, היא לא מתקרבת למשטר אפרטהייד. לדבריו, הניסיון להגדירה כבעלת מדיניות שכזו נועד לערער את הלגיטימיות של ישראל במטרה לבודד אותה ולהפוך אותה לשטן.

יתרה מזו, השימוש במושג "אפרטהייד" הוא עלבון לקהילה הדרום־אפריקנית, שכן בדיוק כשם שמשתמשים במילה "שואה" באופן חסר הבחנה תוך כדי העלבת ניצולי השואה וזילות המושג, כך גם הקהילה הדרום־אפריקנית מרגישה שמזלזלים בסבל הנורא והבלתי אנושי שעברה רק לפני כ־20 שנה.

ישראל היא מדינת חוק ואינה מנהיגה מדיניות אפרטהייד בשום צורה על אזרחיה או על הערבים בגדה המערבית. תושבי הגדה המערבית עוברים בכל יום את הגבול לישראל למטרות פרנסה ונעים בתוכה בחופשיות.

אולם ארגונים פלשתיניים לא ממשלתיים משתמשים ברטוריקה זו כחלק מאסטרטגיה שמטרתה לבודד את ישראל בזירה הבינלאומית ולנדות אותה. ארגונים בינלאומיים, ובהם אמנסטי אינטרנשיונל, משמר זכויות האדם (Human Rights Watch) ועוד, מסייעים לקידום אסטרטגיה זו ועושים אף הם שימוש במילה "אפרטהייד" ביחס לישראל. ההחלטה להשתמש במילה היא מכוונת ויש לה מטרה פוליטית ברורה: דה לגיטימציה של ישראל בקהילה הבינלאומית.

לאחרונה, גם מנהיגים משתמשים במושג באופן שרירותי, כאשר סעיב עריקאת, הממונה על המו"מ הפלשתיני מול ישראל, מצוטט כאומר: "בגדה המערבית מתחולל אפרטהייד הגרוע מזה בדרום אפריקה". זאת למרות ובניגוד למדיניות ממשל אובאמה ולעבודתו של מזכיר המדינה ג'ון קרי.

המונח אף חילחל למוסדות אקדמיים ברחבי העולם, שאימצו אותו ביחס לישראל. מספיק לציין את ביטול הביקור של פרופ' הוקינג, שהצטרף לחרם האקדמי על ישראל והודיע כי לא ישתתף בוועידת הנשיא שתתקיים בהמשך החודש. גם בהקשר התרבותי, דווח כי הסופרת אליס ווקר קוראת לזמרת אלישה קיז לבטל את הופעתה הקרבה בארץ ולהחרים את "מדינת האפרטהייד". הפעם, הניסיון לא צלח אולם זמרים אחרים הושפעו מהחרם התרבותי.

האיחוד האירופי, אגב, אינו מגדיר את ישראל כמדינת אפרטהייד ואף מעוניין לשדרג את היחסים עימה. כאשר אנדרו סטנדלי, השגריר של האיחוד האירופי לישראל, ניהל צ'אט קבוצתי בפייסבוק לרגל יום אירופה ב־8 במאי האחרון, הוא ציין כי האיחוד האירופי מעולם לא ראה בישראל מדינת אפרטהייד. למרות זאת, האיחוד האירופי ממשיך לממן מספר גדול של ארגונים לא ממשלתיים הפועלים לדה לגיטימציה של ישראל.

כאשר חוזרים על אותו הדבר אינספור פעמים, המוח האנושי מתחיל להאמין בכך. אין זה מפליא אפוא כי המושג "אפרטהייד" הפך לשגור בפי רבים ובאופן "טבעי" מגדיר את ישראל. לצערנו, השימוש במילים קליטות כגון "אפרטהייד" משיג את המטרה בהכפשת מדינת ישראל, חופשית ודמוקרטית ככל שתהיה.