פוליטיקאים, קחו דוגמה מהאזרחים

פסגה של אהדה בצד שפל אנושי, זה היה החידוש המהותי של הימין בקמפיין הבחירות 2021 ד'. 80 מנדטים על המסך, שיא של כל הזמנים, משולבים בשנאה תהומית בין כל מפלגה שמרכיבה את הגוש המדומיין הזה. מחול של פסילות וחרמות הוביל לשנאה שמקלקלת את האפשרות ליצור משהו מחומר הגלם המרהיב של עשרות מנדטים על העץ.

סער התחיל ראשון כשהקים מפלגה אשר זולת המוטו האנטי־ביבי לא הביאה לעולם דבר, בנט למוד הייבושים של נתניהו ניסה הפעם להחזיק את הקלפים קרוב לחזה עד שנשבר, ונתניהו שהפך גם את מתנגדיו מימין לעיסה דביקה של "שמאל" השלים את התמונה.

הימין הקדיש את החודשים האחרונים לקרבות מדממים בתוך עצמו. "אל תתאהבו בפוליטיקאים", כתבה הסופרת והפרשנית האמריקנית פגי נונאן, "הם תמיד יאכזבו אתכם". התרגלנו להתאכזב ביום שאחרי, הגילוי הפעם הוא האכזבה בדרך לקלפי. הבוחר הסביר לא נהנה לשמוע את רה"מ קוטל את עמיתיו למשחק הדמוקרטי, ונוטע באוהדיו פרנויות. כשמפחידים את הבוחר כי בנט עתיד לחבור לאויב יאיר לפיד, הבוחר הממוצע נזכר שנתניהו עצמו צירף את "יש עתיד" לקואליציה קודמת; אותו בוחר, מחוסן, לא שש לקרוא את הספר של יו"ר ימינה על נעילת נתב"ג כי השורה התחתונה היא שישראל יוצאת מהמגיפה לפני רוב העולם; הבוחר משער שאם גדעון סער היה מקבל תפקיד שר בכיר לא היתה נולדת מפלגת תקווה חדשה ולכן לא בא לו לשמוע שביבי אגואיסט; כשסמוטריץ' מפרסם בפייסבוק מכתב נגד הופעה של בנט בתוכנית שצולמה־לפני־אך־שודרה־בשבת, מתחשק להגלות את כולם אל בית האח הגדול.

ארבע מערכות בחירות מדממות מותירות אותנו בלי ברזל, בתוך הגוש ומחוצה לו.

קשה להיות מנהיגים? קחו מהאזרחים דוגמה. תהיו קצת יותר ישרים, קצת פחות ספינרים. שנהיה שמחים לבחור בכם.