"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מה השתנה אחרי 40 שנה

,עודכן

השבוע לפני 42 שנים נחתם על מדשאות הבית הלבן ברוב פאר, וגם חרדה ודאגה, הסכם השלום עם מצרים. כמיטב המסורת, קבלו את מנחם בגין מטריות שחורות (על שם המטריה השחורה הענקית של צ'מברלין) מן הצד האחד, ודגלי ישראל מן הצד השני.

ההסכם אושר בכנסת ברוב של 95 ח"כים מול 18 שהתנגדו. שנתיים לאחר מכן, לפני 40 שנה, בחירות לכנסת העשירית. הבחירות הסוערות ביותר עד היום. הייתי שם. ההיגיון אמר שהליכוד יזכה ברוב מכריע ושתומכי השלום יבחרו במנחם בגין "מחרחר המלחמות". בלילה הלכנו לישון עם פרס כמנצח ולמחרת בגין והליכוד זוכים ב-48 מנדטים מול 47 של המערך.

הכיצד, אחרי אירוע כזה של חתימת שלום עם הגדולה והחזקה במדינות ערב, בעלי הנס, אלה מתנועת המערך ושמאלה, לא מכירים בנס? כיצד חברי תנועת ד"ש, "תנועת המרכז" הראשונה, שהיו עם 15 מנדטים, יישרו קו עם המערך? כך אומרים חז"ל: אין בעל הנס מכיר בנסו. גם 4 הסכמי שלום, גם מבצע חיסונים אדיר ממדים, גם יציאה מהמגפה הנוראה הזאת לפני כולם, גם קביעה שדירוג האשראי נשאר איתן, גם המענקים ללא תקדים לכל אזרח, וגם הידיעה כי ישראל במקום 12 בעולם במדד האושר, כל אלה לא עושים רושם על כמחצית הבוחרים, כך לפי הסקרים האחרונים.

כיצד נימקו חברי השמאל בימים ההם את הצבעתם? מה שיבש להם את 'הכרת הטוב', על הדבר המרכזי שעליו נכתבו שירי שלום אחווה ורעות? בדיוק מאותן סיבות המניעות את מחנה השמאל, מחנה "רק לא ביבי", בימים אלה ממש. שיטת ההתעלמות מהמציאות היא דרך מאוד נפוצה להפיל את היריב. מי זוכר שרמת האבטלה טרום קורונה היתה הנמוכה ביותר מאז הקמת המדינה יחד עם ביטחון ושקט ללא תקדים? האם גם כאן לא רואים את הנס? ומה קרה בין לבין? שום כלום. לא השתנה מאומה ברטוריקה כמו גם בנימוקים.

מאז אותה מערכת בחירות שאופיינה בזהות מצביעי הליכוד מול מצביעי המערך, בעברית צחה: רוב מזרחים מול רוב אשכנזים, לא השתנה הרבה. הסופר עמוס עוז ז"ל כינה את הבבא סאלי ומאמיניו, "עלי בבא וארבעים השודדים", דודו טופז ונאום הצ'חצ'חים, ועוד כינויים מזוויעים. וכיום מצביעי הליכוד במיוחד מכונים "שאהידים של ביבי", "ערסים", "מאות אלפי עבריינים הצביעו לליכוד".

הקריאות המלטפות אל "הליכודניקים האמתיים", אינן אלא אחיזת עיניים וגניבת הדעת. ההתלכדות סביב בנימין נתניהו במספר שיא של בוחרים, מטמטם את הלב הבוחר במודע להתעלם מהנס המתחולל כאן בארץ ישראל לעיני העולם המשתאה. כן, גם ה"דר-שפיגל" הגרמני מתפעל. שמא ישתנו דברי חז"ל?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר