"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הסכם שייטיב עם מיליוני ישראלים

,עודכן

אני יכול להבין היטב את הקשיים שבפניהם יצטרכו חברת אל על וחברות התעופה האחרות בישראל להתמודד עקב הסכם השמיים הפתוחים, שאותו אישרה אתמול ממשלת ישראל עם האיחוד האירופי.

חברת אל על אכן זכאית לכל הערכה על היותה חברת תעופה לאומית חזקה, המקיימת קשרי תעופה של הטסת נוסעים ומטענים בין ישראל לבין ארצות חוץ. אולם, על אף ההערכה והקשיים, ההסכם הוא נחוץ ואפילו הכרחי. לאמיתו של דבר, הסכם זה הוא חלק בלתי נפרד מהמאבקים התמידיים שיש לישראל בהגנה על המגזר העסקי המקומי לעומת פתיחת המשק לתחרות.

במסגרת מאבקים אלו יש לזכור כי בדרך כלל מדובר בחברות ספציפיות עם ציבור עובדים מוגבל בצד אחד של המאזניים לעומת ציבור התושבים בכללו. כשמעמידים את האחד מול השני, יש להכריע לטובת האינטרס הציבורי הכולל.

אין זה אומר שצריך להפקיר את החברות הבודדות, אולם אנו יודעים היטב, לאור ההיסטוריה הכלכלית מ־25 השנים האחרונות, שפתיחת המשק הישראלי לתחרות חיזקה את הכלכלה הישראלית. כן, ישראל היא כלכלה חזקה. אחת הסיבות להיותה כזו היא שאילצנו את המגזר העסקי כולו להתייעל, להוריד שומנים, להנהיג איפה שאפשר הסכמי שכר סבירים ולא להישען על העלאות תעריפים אוטומטיות ופיחות מתמיד של השקל לעומת המטבעות המובילים בעולם.

הסכם "השמיים הפתוחים" הוא חלק בלתי נפרד ממהלך היסטורי זה. אחריו יבואו גם הפחתות מכסים בעיקר בתחום המזון, על מנת לאחד ולמזג ככל האפשר את כלכלת ישראל עם כלכלת העולם, ובייחוד עם האיחוד האירופי.

להסכם יש חשיבות מיוחדת ביחסינו מול האיחוד האירופי, והוא אחד מיעדי העל של מדיניות הכלכלה והחוץ שלנו. אי אפשר מצד אחד לרצות להשתלב באיחוד האירופי, ומצד אחר להימנע מביצוע מהלכים המקדמים אותנו ליעד זה.

לכולם ברור שההסכם יפחית את מחירי הטיסות לכ־2 מיליון איש בישראל. כמו כן, הוא יגדיל את הצריכה של מוצרים ושירותים שמציע כלל המגזר העסקי, מעבר לאלה המוצעים כשירותים ישירים לענף התעופה, דוגמת סוכני נסיעות וחברות התעופה עצמן. מדובר בכל ענפי המסחר והשירותים בישראל - רשתות שיווק, חנויות קמעונאיות, בתי קפה ומסעדות, תחבורת פנים ובנקאות.

להסכם אף תרומה חשובה בפיתוח מערכות היחסים של ישראל עם העולם הגדול. התברכנו בעבר בהישג שנראה גדול, עם הבאת 2.5 מיליון תיירים לישראל. אין שום סיבה שישראל לא תוכל להגיע ל־4 מיליון תיירים, וגם מעבר לזה. מדינות קטנות מישראל הגיעו ליעד הזה.

אם מביאים בחשבון גם את השיפור הצפוי במאזן התשלומים של ישראל, מבינים מייד: התועלות של הסכם השמיים הפתוחים הן רבות, ולכן מוצדק לדרוש מחברות התעופה להתמודד עם התנאים החדשים שנוצרו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר