פופוליסט ללא הפסקה

"בתחילת פברואר אפתח את כל מוסדות התרבות בת"א־יפו לכל מי שקיבל שני חיסונים. לא נחכה לממשלה של ביבי־גנץ, שלא יודעת לנהל כלום". כך הכריז שלשום בבוקר רון חולדאי, ראש העיר והמועמד מטעם עצמו לראשות הממשלה. איך בדיוק? מהי התוכנית? העירייה מבטיחה לעדכן "בימים הקרובים". בינתיים העיר שבראשה עומד חולדאי ממשיכה לטפס לצמרת התחלואה עם 2,172 חולים מאומתים, נכון לכתיבת שורות אלה. כן, כן, מי היה מאמין שלתרגילים פוליטיים יהיו השלכות בעולם האמיתי?

יש משהו משעשע באדם שעומד בראשות עיר במשך שנים כה ארוכות עד שהפך להיות בעצמו הממסד, המכריז כעת בעוז מלחמה על הממסד הארצי ומלהג על הגבלת קדנציות. הטפות מוסר הן דבר משעשע לא פחות מפי אדם שהפך את בניין העירייה עצמו למופע בטון ואורות של מוסר מזויף, בעודו רץ לכנסת אך מסרב להתפנות מהג'וב הנוכחי.

אבל חולדאי הוא רק הדוגמה האחרונה לפרדוקס הפופוליסטי שהתנחל במחוזותינו, וכבר מזמן הפסיק להצחיק. דווקא בעת שבה פוליטיקאים נדרשים לגלות אחריות ציבורית מינימלית (כן, גם אתם שם באופוזיציה), הם שוב ושוב פונים לתרגילים הישנים והפזיזים של פילוג ודמגוגיה.

הגורמים למהלך של חולדאי מובנים. בזמן שבכל בוקר קמה לה מפלגת שמאל חדשה שמבטיחה לסחוף את ההמונים, המפלגה החדשה שהקים ראש העיר ברעש וצלצולים מדשדשת בסקרים סביב אחוז החסימה, וגם נאומים לוחמניים לצד יו"ר ההסתדרות לשעבר, וסדרת ראיונות תוקפניים, לא שיפרו - נכון לעכשיו - את מעמדה האלקטורלי העגום. במצב כזה, הפופוליסט תמיד יפנה לפתרון הקל והמהיר - עוד קצת פופוליזם. הבעיה היא שהצהרות כאלו תמיד מובילות לעוד קצת אי ודאות ובלבול בשיאה של מגיפה, ולעוד סבב של ספינים וכיפופי ידיים פוליטיים סביב הנחיות הבריאות, ותמיד על חשבון הציבור.

פופוליזם הוא סוג של הימור, וההיסטוריה של השמאל כבר לימדה אותנו כי ככל שהמחנה מתכווץ - כך ההנהגה מקצינה. הימורים יכולים גם להצליח לפעמים, אלא שכעת חולדאי לוקח הימור מסוכן, שעשוי ללבות עוד יותר את הלהבות בשדה קוצים דליק במיוחד. בניסיון נחפז לקרוץ לקהל "יוצרי התרבות" התל־אביבי המצומצם ולקושש עוד כמה קולות, הוא מוכן להציב בסיכון את המאבק הלאומי במגיפה ואת תושבי עירו.

זה מה שקורה כאשר כל דבר הופך לעניין פוליטי. בשלב כלשהו אתה חייב להניח לקמפיין, לחשוב על מדיניות נכונה ולנסות לשכנע את הציבור שאתה, מכולם, הוא מי שיצליח ליישם אותה. כאשר חולדאי נכשל גם בכך, הוא הופך את מצב העניינים לגרוע הרבה יותר עבור כולנו, גם מבחינה כלכלית ובעיקר מבחינת החיים. את גרף התחלואה העולה - גם מיליון מופעי אורות לא יצליחו לתקן.