ההלוואה המדוברת לגנדן, זאת שהחלה את מחול השדים הנוכחי, ניתנה לפני כעשור ולא על ידי רקפת רוסק־עמינח. זהו בערך הדבר החיובי היחיד שאפשר לזקוף לזכות המנכ"לית של בנק לאומי בפרשה.
ההתנהלות של בנק לאומי מול בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, נוחי דנקנר, מרתיחה. ברור לכולם מה היה קורה לכל לקוח שנניח היה לוקח משכנתא בבנק ולא עומד בתשלומים. היו זורקים אותו מהבית, מוכרים את הבית, ואת היתרה היה לוקח עורך הדין של הבנק בעמלות שמנות.
נוחי דנקנר ניהל את אי.די.בי ולקח הלוואות כמעט בכל שכבה של הפירמידה. כעת מתברר שגם מעל לפירמידה צצו קומות חדשות של חובות. ולא רק שהבנקים אינם דורשים החזר שלהם - הם מחקו אותם ורוצים למעשה שנוחי דנקנר ימשיך לשבת בכיסאו, רק שלא יעזוב.
זהו מסר בעייתי ומדאיג לבעלי השליטה בחברות הגדולות. קשה לכם? הדבר האחרון שאנחנו רוצים לעשות הוא לפרק את החברה שלכם. נכון, הקופה התרוקנה, בין היתר כי משכתם משכורות של מיליוני שקלים, מיניתם צבא מקורבים ולקחתם מה שאפשר מהקופה המצומקת. לא נורא, נעשה תספורת. כשהקופה תהיה בלי כסף נגיד - מה אתם רוצים? עשינו תספורת כי זה עדיף על האלטרנטיבה שנישאר בלי כלום. מי שמחזיק במניות הבנקים בסופו של יום זה כלל הציבור.
מנהלי הבנקים עושים שירות דוב לציבור בעלי המניות שלהם בדרך ההתנהלות הזו של איפה ואיפה. מה שקורה כאן זה שאי.די.בי הפכה לסימפטום של תופעה מאוד מדאיגה. את התוצאה נרגיש כולנו באחזקות הפנסיה שלנו. בעל כורחנו, אנו כציבור מחזיקים במניות הבנקים דרך הפנסיה. ומה קיבלנו בתמורה לאחזקות האלה? משיכות שכר גבוהות בזמנים הטובים ותספורות בזמנים הקשים.
לידיעת שר האוצר יאיר לפיד, ששאל במערכת הבחירות האחרונה איפה הכסף? אנו מקבלים כאן תזכורת מדויקת מאיפה הכסף יוצא, לאן הוא הלך ומה קרה לו. גם אתה יכול לטפל בעניין הזה. אנחנו צריכים התערבות אמיצה יותר של המחוקק בדרך ניהול ההשקעות של כספי הפנסיה. שאר המנגנונים אינם מתפקדים טוב מספיק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו