אנקדוטה חסרת חשיבות חושפת בעיה בשורש החברה הישראלית. חברתי טליה שלחה צילום מסך של הינדוס הבינה המלאכותית של אפליקציית הניווט "וויז", שמציג את כתובת מעון ראש הממשלה בירושלים כבית "הנאשם מבלפור". צייצתי בטוויטר פנייה פומבית להסיר את התועבה, ווויז אכן הסירו. כצפוי, אולי, נחילי שמאלנים נהרו להגן על אותה מניפולציה מכוונת של מנוע חיפוש לצורך תעמולת שטנה פוליטית, כי לגנות אותה זה בבחינת "תמיכה בנאשם".
זה נקשר לתלונה מצד קבוצה המכנה עצמה "שקוף - גוף התקשורת של הציבור", על כך שח"כ מיקי זוהר מבצע מניפולציות במנועי חיפוש. הכל התחיל חודשיים קודם לכן, כשהם עצמם התארגנו לבצע מניפולציה בגוגל וקראו לתומכיהם לבצע הקלדה המונית של המשפט "מיקי זוהר משחית את המדינה", כדי להשפיע על האלגוריתם של מנוע החיפוש. בכל פעם שמישהו יקליד "מיקי זוהר", גוגל יציע אוטומטית את ההמשך: "משחית את המדינה".
אלא שאז שמע אחד מהם שמיקי זוהר אמר, "אהוד ברק משחית את מדינת ישראל", וב"שקוף" מיהרו להסיק מכך שזוהר עצמו מנסה לעשות מניפולציה על גוגל. "האם מיקי זוהר מנסה להשפיע על האלגוריתם של גוגל לטובתו?", שאלו בפוסט בפייסבוק.
כמו שאמר גרהם גרין, "הדבר הראשון שמאבד השקרן הוא את היכולת להאמין לאחרים". אבל גרוע מכך - מבצעי המניפולציה, באמונה עמוקה בצדקתם, מזדעקים מעצם האפשרות ש"המושחת" הזה, שימו לב טוב, ביצע מניפולציה במנוע חיפוש!
כאן כבר מצטיירת תפיסה חדשה ורווחת של מוסר שאינו תלוי מעשה - אלא תלוי - מי־עשה־אותו. בשמאל התפתח כבר מסדר ממושמע של חסידי התפיסה, המאמינים באמונה שלמה שמאחר שהם מחנה סך כל התכונות הטובות - כל פשע שיבצעו הוא פשע חיובי ומוסרי מאין כמוהו. כל מה שיעשה היריב כדי להגן על עצמו - מתועב מראש - גם כשמדובר בדיוק באותו מעשה.
אם נזכור שהפונקציה היחידה של התבונה היא שיפוט ובקרה לשם פתירת בעיות - אזי מי שמבצע "שיפוט" על פי חלוקה גנוסטית א־פריורית - ויתר לחלוטין על הצורך בתבונה. כתחליף, יש להם קריטריון שיפוט יחיד לכל דבר ועניין שאינו־יכול־לטעות: "רע? האשם־את־ביבי". כשאוסרים על בן שיח שכזה להזכיר את "ביבי" - נלקחת ממנו התבנית הפרשנית היחידה למציאות.
ראו לדוגמה שלט בהפגנות בלפור: "ביבי אשם באונס באילת!" - ככה נפתור את הבעיה הקשה הזו? לדידם, יש אשם אחד - ומכאן גם פתרון אחד - לכל בעיה אישית, לאומית, חברתית, עולמית: ביבי. וככל שמתקדמים ב"פרוגרס", יותר ויותר תופעות שליליות מחוברות רגשית לכפתור "ביבי", ואז די למהנדסי התודעה ללחוץ עליו כשהמציאות מתגלה כפחות ממושלמת.
התוצאה היא שכיום ניתן להסתיר מעין הציבור כל מעשה מתועב, פלילי, זדוני, נכלולי - אם רק מצרפים לכך מתקפה על נתניהו. וכמו החיה היותר מטומטמת מיען, כשמושחתים טומנים את שחיתותם בחול הטובעני הקרוי "רק לא ביבי", הציבור שלהם חושב שלא ראה אותה.
כך הצליחה הפרקליטות להסתיר את העבירות המיוחסות לבכיריה, כך בית המשפט השתלט על הדמוקרטיה, כך הצליח מנדלבליט להסתיר את תיקיו וגם למנות עצמו לפרקליט החוקר של עצמו, כך גנץ והמפכ"ל לשעבר אלשיך - הסתירו מעיני הציבור את הסתבכות הממד החמישי, אשכנזי - את תיק אשכנזי־ברק, ברק עצמו - את כל השערוריות הנקשרות לשמו. כל ביקורת נפולת תחת: "השתגעתם? זה יעזור לביבי!".
"זה יעזור לביבי" הוא חומר שהופך כל פשע לבלתי נראה. כך נראית חברה שאיבדה את התבונה. וכשאין תבונה אין היגיון וללא היגיון גם אין הגינות. את מגיפת ההטפשה הזו יש להדביר - או שהיא תדביר אותנו.
דלית סוטר (גב"ח) היא יו"ר פורום קפה שפירא להשבת ההיגיון לשיח
