ההזדמנות היא לא סיבה מספקת

ישאל השואל: מדוע עכשיו? למה בכל שנות שלטון הליכוד, תחת בגין, שמיר, שרון ונתניהו, לא דנו ברצינות בסיפוח בקעת הירדן? למה דווקא ב־1 ביולי השנה זה צריך לקרות? כי כיום יש הזדמנות, הם עונים, והתנועה הציונית ידעה תמיד לנצל הזדמנויות שאולי לא תחזורנה. כך ידעה מפא"י להתייחס ברצינות לתוכנית פיל מ־1937, שאילו התממשה, יכולה היתה להציל מאות אלפי יהודים מאירופה, וכך ידעה הנהגת מפא"י, עשר שנים אחר כך, לקבל את תוכנית החלוקה של האו"ם, בזמן שמנהיגי הימין, ומנחם בגין בראשם, ראו בה שיקוץ.

אבל אין פירוש הדבר שכל הזדמנות צריך לממש. בוויכוח הגדול על כיבוש הגדה המערבית החליטה ממשלת ישראל ב־1948 להימנע מכך, אף שהדבר היה אפשרי מבחינה צבאית. הסיבה היתה הקונצנזוס הציוני שהתנה את הקמת המדינה היהודית ברוב יהודי יציב. וכפי שלא כל הזדמנות צבאית מנוצלת על ידינו בכל שנות קיומנו, כך גם תמיכת נשיא אמריקני היא לא סיבה מספיקה לספח.

פרופ' אבי בראלי("הונאה עצמית דמוגרפית", 07.06)סבור שסיפוח הבקעה ימנע זליגה של פלשתינים לתוך ישראל, אבל הוא מתעלם מכך שהדבר יחייב אותנו לגדר את המובלעות הפלשתיניות שיישארו בתוך השטח שיצורף לישראל, כולל העיר יריחו. מדובר ברבבות אנשים, שאם לא תוצע להם אזרחות ישראלית, הם יהפכו לתושבי "בנטוסטנים" נוסח משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. מנגד, אם תוצע להם אזרחות ישראלית, נתרחק מחזון המדינה היהודית והדמוקרטית.

בניגוד לטענת בראלי, לא ביססתי את עיקר חיי הפוליטיים על רעיון המדינה הפלשתינית, אלא על חתירה למימוש הרעיון הציוני בדרך שאינה רומסת את האחר. יישום התפיסה הזו מחייב גבול בארץ ישראל המערבית, אלא אם כן היה רוב העם היהודי בעולם מוכן להגיע לכאן ולייצר רוב יהודי יציב, שיכול היה להכיל גם את הפלשתינים ולהעניק להם זכויות אזרח מלאות. כדי לייצר גבול כזה נשאתי במשך שנים ארוכות את הדגל שהרימה מפלגת העבודה: מדינה ירדנית־פלשתינית. לא לגמרי במקרה כתוב "הסכם לונדון" מ־1987, שעשוי היה להוביל לכך, בכתב ידי.

מי שדחה את האופציה הירדנית בתואנות אבסורדיות של פרוצדורה היו ראש הממשלה דאז, יצחק שמיר וחברי מפלגתו בקבינט המדיני. הסירוב הזה הוביל להחלטת המלך חוסיין לוותר על הגדה המערבית לטובת הפלשתינים, ואחרי הודעתו הודיע אש"ף על הכרתו בהחלטת האו"ם 242. מאותו רגע ברור היה לי כי האופציה היחידה לגבול שיבטיח את אופייה המיוחד של ישראל, הוא מדינה פלשתינית. מכיוון שהפתרון של בראלי אינו סיפוח כל השטחים וויתור על החזון הישראלי המקורי, אינני מבין מהו פתרונו.

צילום חיצוני באפליקציה: חיים צח/לע"ם