בשנים האחרונות הפך בסיס צאלים להיות לאימת המילואימניקים. זהו אמנם שטח שנמצא תחת אחריות הצבא, אך הוא שוכן עמוק בתוך הדרום הפרוע – חבל ארץ שבו כל דאלים גבר ושלטון החוק הוא בגדר המלצה בלבד. כל אימון בצאלים עבורי ועבור חבריי לפלוגה הוא הימור על הציוד האישי שלנו, ולא פחות מכך על הציוד הצבאי שיכול לעלות עשרות ומאות אלפי שקלים. מדובר גם בנזק של איבוד אמצעים מסווגים בעלי חשיבות טקטית בשדה הקרב או בפעילות מבצעית.
האירוע השבוע בו רדפו קצינים אחרי גנבים בדואים הוא היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. לרוב, החיילים הנשדדים נותרים חסרי אונים וכאשר הם שמים לב שנגנב להם דבר מה יקר ערך, הגנבים על הטרקטורונים כבר שועטים לעבר האופק. בכל פעם שאנחנו מגיעים לצאלים, לצד הוראות הבטיחות, אנחנו עוברים תדריך מיוחד להתמודדות עם הבדואים, אך בזמן אמת אין לנו מה לעשות. למרות שאנו מסתובבים עם נשק אישי, אסור לנו להשתמש בו אפילו לירי באוויר כהרתעה. המפקדים מסבירים לנו שפה זה לא יו"ש אלא שטח ריבוני של מדינת ישראל ולכן נהלי הפתיחה באש מחמירים אף יותר. במקרה הטוב אנחנו יכולים לצעוק לעבר דמות חשודה שמתקרבת ואוי לנו אם נירה ללא אישור – חבל על ההסתבכות המשפטית אחרי זה.
מה כן עושים? בלילות מציבים שני שומרים שמפטרלים מסביב למאהל עם אמצעי לראיית לילה ומתפללים שלפרחח בדואי כלשהו לא יהיו נדודי שינה. אך בשעות היום המצב מורכב יותר כי אנחנו מתאמנים ומפוזרים בשטח ולא תמיד יש אפשרות להשאיר מישהו שישגיח על הציוד. כך, חבר שהתאמן על הטנק נותר ללא תיק אישי גדול עם ציוד לשבוע רק כי לא היתה שמירה במאהל שלו באותו זמן. הבדואים לא מפחדים מאיתנו ויודעים שאין לנו מה לעשות נגדם.
התעוזה והחוצפה שלהם שוברת שיאים כל פעם מחדש. בעת אימון פלוגתי בדצמבר 2017 ראיתי במו עיניי גנב בדואי שעלה על טנק שהיה על מוביל בעת נסיעה וזרק לחבריו שעל הטרקטורונים תיקים וקיטבגים של חבריי. בשלב מסוים הוא נפל, נפצע ופונה לבית החולים. אחרי כמה שבועות נודע לי שהוא תבע פיצויים מהמדינה.
הבעיה בסוף שאף אחד לא מוכן לקחת אחריות. הצבא לא רוצה להסתבך עם השבטים הבדואים ומטיל אחריות על המשטרה. אך המשטרה טוענת שמדובר בשטח צבאי ולכן צה"ל הוא זה שצריך לאכוף את הסדר בבסיסיו. כך יוצא שאנחנו המילואימניקים, והחיילים הסדירים שמגיעים להתאמן בצאלים, נופלים בין הכיסאות.
ההדחה של קצינים ומפקדים במיל' בגלל אובדן ציוד צבאי בשווי 400 אלף ש' שנחשפה לאחרונה, רק מעידה, שוב, שהש.ג תמיד אשם. טענו שהמודחים יכלו לשמור על הציוד טוב יותר ולא עשו זאת. האבסורד זועק לשמיים. אנשים ציוניים וערכיים שמשקיעים ממיטב זמנם להגנת המולדת, צריכים עוד להתעסק עם גנבים פרחחים? עד מתי?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו