"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שלושה צעדי פיוס בין הרשויות

,עודכן

1מחווה ענקית עשתה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות: היא השיגה הסכמה פה אחד, של כל 11 שופטי ההרכב בראשותה, ובכך אפשרה את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו, חרף כתב האישום. אך בל נטעה: הכרעה זו של בג"ץ היא בבחינת פתרון ארעי, נכונה לשעות אלה בלבד. במהותה, היא איתות לעתיד: כי מי לידינו יתקע כי הסכמה זהה, של 11 מתוך 15 שופטי העליון, תושג בעתיד?

זו הפעם, כיבד בית המשפט בהכרעתו את הגבול המפריד בין הרשויות. אבל על הכנסת להבהיר, באורח חוקי, חד משמעי, כי ביתר עוצמה יסומנו מחדש הגבולות המפרידים בין שלוש הרשויות. דומה שהמשטר נחלץ מהפיכה שיפוטית שהיתה מסבכת את השופטים בשדה הפוליטי. אבל מה צפוי לנו בתום הפסקת האש הארעית במלחמה שבין הרשויות?

2יחד עם ההישג של הנשיאה חיות, שאולי הושפעה מאזהרתו של נתניהו מפני החלטה הפוכה של בג"ץ, יש לנקוט צעד משלים; צעד שנועד לסילוק הטעם המר שנותר עם פרישתו של ח"כ יולי אדלשטיין מכס יו"ר הכנסת. על נתניהו, המוכיח שוב ושוב את כישורו להכתיב את סדר היום הפוליטי, לפעול למען חידוש כהונתו של אדלשטיין כיו"ר הכנסת. ואם לא כך ייעשה, תומר הסיסמה הכעורה "רק לא ביבי" בסיסמה אחרת, מכוערת לא פחות: "רק לא יולי".

אדלשטיין לא צריך להלך בשדה הפוליטי כאשר על גבו תיוותר לימים רבים החטוטרת הזאת. צעד זה, של השבתו לכהונת היו"ר, עשוי לגרום גם לפיוס בינו לבין נתניהו, אם פיוס כזה עדיין לא הושג. ובכלל, הרי לפי הנוהג והמסורת, יו"ר הכנסת מגיע לכהונה זו מתוך סיעת השלטון, וזאת כדי למנוע עימות בין היו"ר לבין ראש הממשלה. באורח זמני, סולקו המהמורות הנ"ל - זו המשפטית וזו האישית־פוליטית.

3מהמורות אלה ראויות עתה להשטחה, לתיקון שיהיה חקוק לדורות. הנה, לפי סקר של "מאגר מוחות" שפורסם באחרונה ב"ישראל היום", מערכת המשפט זוכה לאמון של 48 אחוזים בלבד מקרב הנשאלים, וזאת לעומת 38 מקרב הנשאלים שלא מאמינים למערכת. אמנם זהו רוב למאמינים, אך משמעותו חמורה: רק פחות ממחצית הנשאלים רוחשים אמון למערכת המשפט. ובאשר לאמון הציבור ביועץ המשפטי: רוב של 47 אחוזים לא מאמין לנושא משרה זו, ד"ר אביחי מנדלבליט, לעומת 32 המאמינים לו. עוד נתון: 46 אחוזים מהנשאלים נותנים אמון במקצועיות של החלטות בג"ץ, לעומת מיעוט גדול של 40 אחוזים, הסבורים אחרת. מישהו צריך לשים לב לנתונים מדאיגים אלה. הם מלמדים על אי אמון במערכת הראויה יותר מכל לאמון האזרחים.

כל מילה על מצבה הציבורי של הפרקליטות תהא מיותרת. זו ראויה, כך אפשר להתרשם, לתיקון מן המסד ועד לטפחות. כצעד ראשון, ראוי כי מי שמכונים בשפת התקשורת "חוגי הפרקליטות", ישננו שוב את משמעות המונח "היררכיה". יש מי שעומד בקצה הצמרת, וישנם אלה הקבועים מתחתיה. כך לימד לפני אלפי שנים הפילוסוף הסיני קונפוציוס. ובמאה ה־21, מן הראוי שמורשתו של החכם הסיני תהיה גם נחלת השירות הציבורי בישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר