"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הקורונה היא תזכורת להיערך למשבר הבא

,עודכן

נגיף הקורונה טלטל כלכלית, נפשית ולאומית את מדינת ישראל כמו את רוב מדינות העולם. אולם השאלה הבוערת ביותר נוכח המשבר היא למעשה: האם במדינת ישראל אפשר לישון בשקט בלילה אחרי סיום המשבר? כבר עכשיו ברור לכל המומחים, בצורה חד משמעית, שאנחנו ממש בתוך מרחב ההתממשות של משבר נוסף – והכוונה היא לרעידת אדמה חזקה בשבר הסורי אפריקני, בעוצמה של לפחות 6 בסולם ריכטר. רעש האדמה הקודם, בעוצמה של 6.25, התרחש בשנת 1927 כשהמוקד היה צפון ים המלח.

נכון, אמנם הקורונה עכשיו במרכז החדשות והמשאבים של כולם מופנים לבלימתה, אבל היא צריכה לשמש לנו תזכורת – איך להיערך לקראת משבר אפשרי נוסף. הסטטיסטיקה, מעצבנת שכמותה, מלמדת שפעם במאה שנים יש בישראל רעידת אדמה חזקה. מדובר בנתון שעד היום "דפק כמו שעון" במשך אלפי שנים, וחולל אסונות כבדים ומתועדים באזור. העניין הוא, שאם בעבר רוב תושבי הארץ גרו בבתים נמוכים, הרי שמאז קום המדינה ישנם מבנים גדולים וישנים לאורך כל השבר מאילת בדרום, בואכה ירושלים ובית שאן ועד קריית שמונה בצפון.

מדובר בעשרות אלפי מבנים שנבנו בשנות ה-50 וה-60, בעת העליות הגדולות לארץ, ומצבם הפיזי הנוכחי רחוק מלהיות משביע רצון. האמת הפשוטה הזו עומדת ביסוד דיונים רבים בכנסת ובממשלה והיא גם שדחפה להפעלת תוכנית תמ"א 38 לפני שנים. במקביל, הוחלט על שיפוץ מבני ציבור לאורך השבר ובמרחק ממנו כדי למנוע קריסת עיריות, בתי ספר, מתנ"סים ומבני ציבור אחרים.

אלא שעיון פשוט בדו"ח מבקר המדינה לשנים 2017-2018, מראה שאחרי כל האזהרות, הוועדות, ההחלטות והחוקים, ישראל פשוט לא ערוכה לרעש אדמה מסוג זה, שקשה להפריז בתיאור השלכותיו על המשק, על התשתיות ועל ביטחון האזרחים. חשוב לציין שבניגוד לווירוס הקורונה, שנחת על המדינה בהתרעה קצרה יחסית של חודשים ספורים, רעשי אדמה באזור הם דבר מחזורי לחלוטין, צפוי מראש והרסני. יעידו על כך חורבות העיר הרומאית סקיתופוליס ליד בית שאן, יעידו על כך העדויות מההרס בצפת, בטבריה, ירושלים, חברון ועוד ערים לאורך ההיסטוריה של ישראל.

אז איך קורה שאנחנו לא מוכנים, שישראל מצויה בטווח הממשי של רעש אדמה, עם עשרות אלפי מבנים ישנים, אחרי דו"חות מבקר המדינה וכולנו ישנים טוב בלילה? המסקנה למרבה הצער עגומה מאד: קשה ללמוד מההיסטוריה כשזה עולה כסף. אולי בחסות משבר הקורונה נתעורר, ונגייס את הכוחות והמשאבים כדי להיות ערוכים למשבר הבא, לפני שנופתע – אם נופתע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אסף גולן

עובד בתחום התקשורת משנת 2007 בתפקידי עריכה וכתיבה, ובעבר עבד בעיתונים הצופה, מקור ראשון, מעריב ו־NRG. בשבע השנים האחרונות הוא חלק ממערכת "ישראל היום", ולפני ארבע שנים מונה לכתב הסביבה, לצד עיסוק בתחומי מדע וטכנולוגיה, יהדות, משפחה, בריאות ויהדות התפוצות. בשנת 2010 היה שותף לצוות ההקמה של רדיו גלי ישראל, שימש עורך תוכנית הבוקר לצד יניב לוי ועורך תוכניות אקטואליה נוספות. עוסק לאורך השנים בסכנות סביבתיות המאיימות על ישראל, בזיהום אוויר וים, בהשלכות פעילות תעשייתית ובסכנת רעידת אדמה, והתריע על כך שוב ושוב במסגרת ראיונות רדיו. כתב ביקורות על ספרי מתח במקור ראשון וב"ישראל היום", ומזה כארבע שנים משתף בפומבי בהתמודדותו עם מחלת הפרקינסון בראיונות לתקשורת הדתית והחרדית. מחזיק בהסמכה רחבה בתחום החינוך והשכלה ישיבתית, שירת בצה"ל בסדיר ובמילואים בחטיבת המחקר של אמ"ן.

כדאילהכיר