מבוא לניהול משברים בתקשורת

ברשתות החברתיות ובתקשורת המסורתית אנו נשטפים במבול תיאוריות קונספירציה על הקשר בין אופן הטיפול במשבר הקורונה לבין מצבו המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. חלק מן התיאוריות מייחסות לנתניהו כוחות־על, השפעה מאגית וקוסמית על העולם.

אפשר להסיק מהן שנתניהו אחראי לסגר ולעוצר של מאות מילוני אנשים ברחבי העולם ולצעדים הדרקוניים שנוקטות מדינות רבות. מי יודע? אולי אפילו הוא עומד מאחורי הפצת הנגיף, כחלק ממזימתו חובקת העולם לחמוק ממשפטו.

תמונת המציאות העגומה הנשקפת מהדיווחים מכל רחבי תבל הפחיתה כמובן ממידת אמינותה של התיאוריה הזו, שלפיה נתניהו משתמש באמצעי חירום רק כדי להתבצר בשלטון.

את מקומה תפסה לאחרונה טענה חדשה, מופרכת וקטנונית לא פחות. ראש הממשלה בנימין נתניהו "גונב זמן מסך יקר", מצקצקים בכל ערב בלשונם כתבים ופרשנים למיניהם, "נתניהו מנצל את המצב כדי להרוויח הון פוליטי".

מאגר הראיות לטענה זו מגוון ומקורי. זה מתחיל בקביעה שראש הממשלה אינו רופא, ולכן אין סיבה שידבר אל העם בכל ערב. לכך נלווים לעג וגיחוך על הסבריו לגבי השינוי ההתנהגותי הנדרש. "מגוחך שראש הממשלה מסביר כיצד להשתמש בטישיו", בז לו אחד הפרשנים, בעוד אחר פוסק ש"נתניהו לא אומר שום דבר חשוב", ואחרת מתרעמת שאין זמן לשאלות עיתונאים. אפילו בני גנץ שלח רמז עבה במהלך נאומו בבית הנשיא, כשהטיף על נחיצותו של "מערך הסברה לאומי ומסודר".

אז לכל המלעיזים שטופי השנאה, הנה העובדות: בנימין נתניהו אינו המנהיג היחיד העומד בחוד החנית של ההסברה. זה קורה בכל מדינות המערב המודרניות. בארה"ב זה טראמפ, בצרפת זה עמנואל מקרון, בבריטניה זה בוריס ג'ונסון. לא רק שזה נהוג - זה גם מתבקש. נתניהו לא המציא את הגלגל, כפי שלא הביא עלינו את נגיף הקורונה.

למעשה, מדובר בכלל בסיסי למדי בניהול משברים, הנשען על "מודל הזהב" הנלמד באוניברסיטת הרווארד. לפי מודל זה, מי שצריך להוביל ולתקשר עם הציבור בשעת משבר, הוא הדמות הבכירה ביותר בארגון. במקרה שלנו הארגון הוא המדינה, ומי שעומד כרגע בראשה, למגינת ליבו של חלק מהציבור, הוא נתניהו.

לא מופרך לשער, אגב, שאם נתניהו לא היה נוהג כך, היה סופג ביקורת מאותם עיתונאים בדיוק, הפעם על בריחה מאחריות ועל חוסר מנהיגות.

כלל בסיסי נוסף וידוע בתיאוריות ניהול משברים הוא שמשבר הוא מרחב של אי־ודאות. מבחינת העומד בראש המערכת, משבר יכול להיות קרש קפיצה או מסלול מהיר להתרסקות. תוצאות חיוביות יכולות לעזור לנתניהו להרוויח נקודות. אבל באותה מידה בדיוק, תוצאות הרסניות (שלא בהכרח קשורות לניהול) יכולות לפגוע בו אנושות.

נכון, כרגע המשבר בשליטה, מצבנו טוב ביחס למדינות רבות, ונתניהו לכאורה מרוויח. אבל כל זה יכול להשתנות כהרף עין. מדובר במשבר בעל פוטנציאל לתוצאות הרסניות, ובמידה רבה, נתניהו נוטל סיכון עצום כשהוא הופך ל"פנים" של הטיפול במשבר.

זו אולי הסיבה לכך שכחול לבן מתמהמהת להיכנס לממשלה, מתעלמת מרחשי הלב של הציבור ומעדיפה לקטול את נתניהו מהיציע. היא פשוט מתחמקת מלקבל אחריות.

ד"ר דנה רביב היא יועצת אסטרטגית ומרצה בביה"ס לתקשורת באוניברסיטת אריאל