"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אין סיבה לממשלת חירום

,עודכן

כל עוד ממשיך ראש הממשלה נתניהו בתפקידו, אין לו כל בעיה לסגור את מערכת החינוך, לחייב שהייה בבידוד לשבים ארצה ולקבל החלטות דרמטיות אחרות. שריו ויועציו סבורים שצעדים מסוימים הכרחיים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, ואין מסתמנת אופוזיציה פוליטית משמעותית המוחה על המהלכים עצמם (זולת ביקורת על סגירה בפועל של בתי המשפט, שגרמה לדחיית משפטו, או השימוש באמצעי ניטור). סביר להניח שאם בני גנץ היה מכהן כעת בתפקיד, הוא היה מקבל עצות דומות ולא נתקל באופוזיציה או בסרבנות.

קריאתו של נתניהו להקמת ממשלת חירום אינה מתחייבת מן הקורונה, מכיוון שאין מדובר במחלוקת ציבורית המערערת את הלגיטימציה של מקבלי ההחלטות, ומחייבת אותם (כמו ערב מלחמת ששת הימים, למשל) להזמין את ראשי האופוזיציה אל שולחן הממשלה.

ממשלות אחדות לאומית בעולם הוקמו, כמעט כולן, מול אויב חיצוני; מקרה חריג היה הקמת ממשלה כזו במהלך מלחמת האזרחים באמריקה (ממשל לינקולן הרפובליקני וסגנו הדמוקרטי ג'ונסון), ואילו בנפאל הוקמה ממשלה כזו לפני חמש שנים, על רקע רעידת אדמה קשה. המכנה המשותף לכל ממשלות החירום הוא צורך בגיבוי של גורמים שונים בחברה, מלבד תומכי הממשלה, לצעדים דרסטיים, הנועדים להצלת חיי אדם או הכרוכים בסיכון חיי אדם.

אילו, למשל, היתה הממשלה מחליטה על שבועיים בידוד לכל השבים מחו"ל, גם אם אין כל חשד כי חלו, ואילו היתה מתעוררת סערה ציבורית סביב העובדה שממשלה בלתי נבחרת קיבלה החלטה תקדימית - היה זה הגיוני שהעומד בראש ממשלת המעבר הארוכה בתולדותינו, יבקש מיריביו הפוליטיים להצטרף לממשלה כדי שיעניקו גיבוי להחלטותיו. סקרים שנערכו בימים האחרונים מראים כי אין זה המצב, וכי רוב של יותר משני שלישים מן הציבור מוכן לקבל את האיסורים וההגבלות שהטילה ממשלת נתניהו.

כל עוד לא הוקמה ממשלה חדשה הזוכה לאמון הכנסת, אין מניעה שהנוכחית תמשיך לטפל בנגיף. ברגע שתוקם ממשלה חדשה, תועבר האחריות אליה. נתניהו שלח אותנו לשלוש מערכות בחירות שבאף אחת מהן לא השיג רוב, רק משום שממשלות מעבר מאפשרות לו להמשיך לכהן גם במהלך משפטו הצפוי.

אין זה מפתיע שעכשיו הוא נאחז בקורונה כדי להקים ממשלה בראשותו, בחסות החירום. הוא בוודאי היה רוצה לקבע מצב שבו הוא ראש ממשלה שכזו, גם לאחר שהווירוס ייעלם. אבל אנחנו לא ב־1967. צבאות ערב אינם עומדים בשערינו, ואין מדובר בהכרעות שהעם חלוק לגביהן ואשר מחייבות את גנץ ואת מחנהו לסטות ממאמציהם להרכיב ממשלה צרה, בעלת סדר יום אידיאולוגי, או ממשלת רוטציה שבה יכהן גנץ ראשון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר