"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רק אל תישארו בבית

,עודכן

אל תישארו בבית. אתם, שמאמינים כי מדינת ישראל היא בראש ובראשונה בית לאומי לעם היהודי, ולא מדינת כל אזרחיה; אתם, הליכודניקים שבאפריל 2019 הצבעתם בקלפי ובספטמבר הצבעתם ברגליים - ושעכשיו נמאס לכם ואתם כועסים, או אדישים או מיואשים - חייבים לדעת שהיעדרות נוספת שלכם מהקלפי אינה רק מחאה. היא גם הצבעה בפועל לטובת מי ומה שאינכם חפצים בו: ממשלה הנשענת על ח"כים אוהדי טרור ושוללי המדינה היהודית.

שום מפלגה ומנהיג אינם מבטאים בדיוק את העדפות בוחריהם, ובחירות אינן תוכנית כבקשתך. הן בחירה ב"רע במיעוטו", ב"בערך". היעדרות נוספת שלכם מהקלפיות תגדיל את המשקל היחסי של הרשימה המשותפת, השותפה הסמויה/גלויה של העבודה־גשר־מרצ וכחול לבן, בסך הקולות שייספרו, כמו גם את כוחו של ליברמן, שהסיר את כל התחפושות ואינו מסתיר עוד שבדעתו לחבור לשמאל.

אם מאות האלפים שבאפריל הצביעו בעד הליכוד ובעד כולנו והימין החדש וזהות, יישארו בבית ביום הבחירות - הם יגדילו בפועל את כוחם והשפעתם של אישים כמו רם בן ברק, שהבטיח להסיר את המילה "יהודית" מחוק הלאום, או של יאיר לפיד, שהשווה בין היבא יזבק מהללת הטרוריסטים לבין רפי פרץ, טייס ורב צבאי ראשי לשעבר, שגורש מגוש קטיף והלך להפריח את הנגב.

הדילוג על הקלפי פעם נוספת עלול לעלות לישראל גם באיבוד ההזדמנות ההיסטורית לקבוע את גבולות ארצנו ממזרח, ולהחיל ריבונות על כל היישובים ביהודה ושומרון. גנץ וכחול לבן לא יעשו זאת בלי הסכמה בינלאומית רחבה. כלומר, הם לא יעשו זאת.

אין מתמטיקה שתאפשר לגנץ להקים ממשלה בלי הישענות על הרשימה הערבית המשותפת, זו שאינה מכירה בישראל כמדינה יהודית, ושחלק מחבריה מבינים את הטרור הפלשתיני ומזדהים עם חלק ממטרותיו.

התלות שתיווצר ברשימה המשותפת היא בלתי נסבלת מבחינה ציונית וביטחונית. היא עלולה להביא לווטו על מבצעים צבאיים בעזה. היא עלולה להביא ללימוד מחודש של הנרטיב הפלשתיני וקורות הנכבה במערכת חינוך נוסח מרצ, והיא עלולה גם להביא לסוף הרפורמה במערכת המשפט ובבג"ץ, שאיילת שקד החלה בה ויש צורך להעצימה ולזרזה עוד.

ביום הבחירות, חברי "מפלגת הנמנעים", זכרו את אוסלו האסוני, את ההתנתקות שהביאה עלינו את מדינת חמאסטן וגם את הנזקים שיצרה ממשלת ברק בהסכמתה לחלוקת ירושלים. זה עלול לחזור.

ההימנעות מהצבעה תגדיל את המשקל היחסי של מפלגות גוש השמאל, ותעלה את ההיתכנות לעוד הרפתקאות מופקרות כאלה. אז גם אם נתניהו ומפלגות הגוש שלו אינם כוס התה שלכם - אל תישארו שוב בבית. הימנעות - בפרט הפעם - היא בפועל הצבעה למחנה הפוליטי היריב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר