תר"ש תר"ש, אבל מה עם הטר"ש?

מאז הוצגה בשבוע שעבר התוכנית הרב־שנתית לצה"ל - "תנופה", נשפכו עליה קיתונות של ביקורת. נאמר שהיא למעשה "עוד מאותו הדבר", נוטה להסתמכות יתר על טכנולוגיה תוך הזנחת צבא היבשה, ואינה כוללת היערכות לתרחישי ייחוס מסוימים. אלא שיש לתת את הדעת גם לסתירה מהותית בתוכנית בין הרצוי למצוי מבחינת המשאב האנושי, שביחס לחשיבותו הרבה, זוכה בה לאזכור מינורי יחסית. פער זה נובע משני גורמים: הראשון, ירידה במוטיבציה לשירות צבאי בכלל ולשירות קרבי בפרט: אם ב־1990 עמד שיעור המתגייסים לצה"ל על 75%, בינואר 2017 הוא כבר עמד על 65% בלבד. מגמה דומה ניכרת גם בנכונות לשירות קרבי, ועל פי הדיווחים, צה"ל חדל מלפרסם את "סקר המוטיבציה" המסורתי שלו ב־2017 בגין נתונים מדאיגים בהקשר זה.

אמנם, יש הסבורים בצבא כי הטענות על אודות "משבר מוטיבציה" הן מנופחות ותלויות בשיטות המדידה, אולם די בכך שהן רווחות בשיח הפופולרי והאקדמי, כדי לטעת את הרושם שמדובר במגמה מתמשכת, ולעורר התקוממות ציבורית עקב אי השוויון בנטל - טענה שעתידה להישמע ביתר שאת לאור ההערכות בדבר הזינוק הצפוי במקבלי פטור על רקע "תורתם אומנותם".

מעבר לכך, לאחרונה מתרבים הפרסומים הלא מחמיאים לצה"ל: דיווחים על ליקויים חמורים באוגדות המילואים, הצפת המטוסים בבסיס חיל האוויר בחצור, חשיפת הזיוף הממושך של נתוני הגיוס בקרב המגזר החרדי - והעובדה שכלפי האחראים לא צפויים להינקט צעדים משמעותיים - לכל אלה ישנה השפעה שלילית על אמון הציבור בצבא, שעשויה להתבטא בירידה בנכונות לשירות.

הגורם השני מתייחס לקיצוץ מתמשך ומתוכנן בכוח האדם בצה"ל. בשנים האחרונות שוחררו אלפי משרתי קבע, ומן העבר השני, הצבא מנסה לבלום מגמה של "בריחת מוחות" משורותיו. בחמש השנים האחרונות קוצץ גם מערך המילואים ב־100 אלף חיילים והאימונים צומצמו משמעותית. נוסף על כך, במארס 2018 קוצץ שירות החובה לגברים מ־36 ל־32 חודשים בלבד, וכתוצאה מכך נגרם מחסור של אלפי חיילים במקצועות תומכי הלחימה. ביולי הקרוב אף מתוכנן קיצור נוסף ל־30 חודשים. הרמטכ"ל כוכבי אמנם מתנגד לחקיקה שהועברה בתקופת איזנקוט, אך שינויה לא נראה מעשי במציאות הפוליטית השברירית.

לא זו בלבד שהתר"ש אינה טומנת בחובה בשורה מעודדת מבחינת סגירת הפער האיכותי והכמותי בכוח האדם - ההפך הוא הנכון: דומיננטיות הממד הטכנולוגי בתוכנית מצריכה פתיחת הכשרות ייעודיות ותוספת ניכרת במשאבי אנוש. זאת, נוסף על תרחישי הייחוס של מלחמה בשלוש חזיתות ולוחמה תת־קרקעית, המחייבים כוחות יבשה בהיקף רחב. באופן פרדוקסלי, במסגרת התוכנית עתידים להיסגר גדודי שריון, זאת נוסף על שתי אוגדות מילואים שכוכבי כבר הורה על סגירתן, פעולה שלא עולה בקנה אחד עם הצרכים המבצעיים.

תכנון רב־שנתי לצה"ל, שלא היה נהוג עד עידן איזנקוט, הוא מבורך, אך אמור לכלול שימור וחיזוק של כלל מרכיבי בניין הכוח לטווח הארוך, ובראשם המרכיב האנושי - הן בהיבט של חיזוק המוטיבציה ואמון הציבור בצבא, והן בהיבט של בלימת קיצוץ כוח האדם. שני ההיבטים הללו הם למעשה שני חצאים של אותו שלם, ובלעדיהם, השאיפה להכרעה מהירה, שעומדת בלב התוכנית, לא תוכל להתממש.